טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
לומדים לרכב מחדש


   24-11-2011, ברק זוארץ   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

ברק זוארץ רוכב שנים רבות על קטנוע, כשהגיע לקורס "אומנות הרכיבה" של בית הספר אופנוען מאומן, הבין שיש לו הרבה מה ללמוד...

כמה שנים אתם רוכבים? במקרה שלי, קרוב ל – 15 שנים. עכשיו, תחשבו שיום בהיר אחד אני נתקל באתר של "אופנוען מאומן" (השם קצת מושך), והחבר'ה בעצם קוראים תיגר על דפוס הרכיבה של כל אחד ואחד מאיתנו, ויותר מהכל, מתיימרים להפוך אותה לטובה יותר וכפועל יוצא בטוחה יותר (המצחיק הוא שאחרי הכל היא גם מהירה יותר...).

שלב ההרשמה הטלפוני נסגר ובערב האירוע, אני יושב בבית כולי נרגש וממתין לשמוע את התחזית...
אתם בטח שואלים את עצמכם, מה לעזאזל מעניין אותו מה יהיה מזג האוויר מחר?!?! הרי קיץ, ובטוח שיהיה קריר לא יגידו על יום המחר. חוץ מזה, התעסקות במזג האוויר זה לא תחביב של זקנים? אז זהו, שלא! למחרת אני עתיד להגיע לקורס "אומנות הרכיבה" (יום שלם בשמש...) ולהבין האם באמת יש משהו מאחורי השם המפוצץ הזה והאם ההתחייבות הזו שלהם לשנות לי את הרגלי הרכיבה באמת שווה משהו, בכל זאת אני עם רשיון כבר כמעט 15 שנים ורוכב קצת יותר.

בוקר יום שני, מתלהב כמו נער בן 16 לפני שיעור הנהיגה הראשון שלו על אופנוע, מתארגן תיק תק ועולה על ידידי הטוב מיסטר T, בדרכי למגרש אימונים בראשון לציון.

המטרה של הקורס היא להפוך את הרכיבה לרכיבה טכנית ופשוטה, שלא מלווה בחשיבה והתעסקות ב"איך אני בורח מהמכשול הזה" ו "יא'אללה כמעט ועפתי פה", הרעיון הכללי הוא להוריד את כמות ה"כמעטים" ל-0!

השעה 8:30 בבוקר, מגרש חניה ליד הסופרלנד, מסביבי כשבעה רוכבים, אופנועים וקטנועים (כן, כן קטנועים!!!). שתי עלמות חן וחמישה גברים (היה גם ילד אחד) שהגיעו עם הכלים שלהם על מנת לחדד, או להבין באמת, איך רוכבים נכון וטוב. מהיכרות קצרה עולה כי ישנו בחור עם ניסיון רכיבה של חודש, ומנגד עומד בחור עם ותק רכיבה בגיל שחרור מצה"ל (של מאבטח מתקנים...) 20 שנה!!!

המטרה של הקורס היא להפוך את הרכיבה לרכיבה טכנית ופשוטה, שלא מלווה בחשיבה והתעסקות ב"איך אני בורח מהמכשול הזה" ו "יא'אללה כמעט ועפתי פה", הרעיון הכללי הוא להוריד את כמות ה"כמעטים" ל-0!
נשמע לכם מפוצץ? בואו נתחיל את יום הלימודים.

יום הלימודים מורכב משיעורים – חומר תיאורטי שאורכו כ-10 דקות לערך, ותרגול במגרש – כל יתר הזמן.

מבט – את השיעור הראשון מעביר לנו ניב, שמסביר לנו על ראייה מרחבית ויתרונותיה, לעומת ראיה ממוקדת וחסרונותיה.
על המגרש הוצבו קונוסים וחצאי כדורי טניס, כאשר המטרה היא לנוע במסלול המסומן ולעבור את הנקודות המסומנות וכל זה "בלי להציץ". את צמד מילים האלה נשמע עוד הרבה במהלך היום.

"מהיכרות קצרה עולה כי ישנו בחור עם ניסיון רכיבה של חודש, ומנגד עומד בחור עם ותק רכיבה בגיל שחרור מצה"ל (של מאבטח מתקנים...) 20 שנה!!!"

לאחר התרגול חוזרים לשיעור השני, אביעד אברהמי, אם השם מצלצל לכם קצת זה מהסיבה שהבחור היה אלוף הארץ בסופר מוטו בתקופה שעוד הייתה ליגה, מדבר על מתלים, ישיבה נכונה "ועזרה למכונה" – הרעיון העיקרי הוא שהאופנוע, כאשר הוא בתנועה, תמיד חותר ליציבות. המשמעות היא, שהרוכב, לרוב מתערב בצורך הבסיסי של האופנוע – להישאר על 2 גלגלים, על כן יש להרפות ולהיות פחות לוחמני עם הכידון.
המטרה של הרוכב כעת היא להיות כמה שפחות מורגש על הכלי, ובכך מובטחת לך יציבות ושליטה מופלאה!

עולים למגרש, ליישם. ברקע נשמעות צעקות המדריכים: "לא להציץ", "תרפה", "מבט רחוק" ולא מוותרים אפילו לא לרגע – חותרים להפנמה מלאה. כל מדריך לוקח כל רוכב לסיבוב הדגמה, פשוט לא נתפס שהמסלול המפותל, עם הפניות החדות כל כך, נותר מבויש לנוכח רכיבת המדריכים שמבצעים אותו עם יד אחת על הכידון, במהירות לא מביישת וכל זאת עם נוסע מורכב מאחור!

האסימונים מתחילים ליפול, כנראה שהמלחמה היומיומית ברכיבה, עומדת להגיע לקיצה. הרי המטרה של שנינו (שלי ושל ה- T שלי) משותפת – להישאר תמיד עם שני גלגלים על האספלט. פשוט לא נתפס עד כמה המלחמה האמיתית שלי, היא למחוק את כל הרגלי הרכיבה שרכשתי בעשור האחרון. הלא עכשיו הרכיבה באמת פשוט קלה יותר...

"המשמעות היא, שהרוכב, לרוב מתערב בצורך הבסיסי של האופנוע – להישאר על 2 גלגלים, על כן יש להרפות ולהיות פחות לוחמני עם הכידון. המטרה של הרוכב כעת היא להיות כמה שפחות מורגש על הכלי, ובכך מובטחת לך יציבות ושליטה מופלאה!"

שיעור אחרון, אביעד מסביר קצת על פיזיקה, הטיות, מרכז כובד ו... היגוי הפוך.
מה? אם תרצו לפנות ימינה, דחפו את הכידון עם יד ימין... מה לעזאזל אתה מבלבל לי...
אני יודע שאם אני רוצה לפנות ימינה, אני מושך עם ימין, לא דוחף?! פה חשדתי!
התחלתי לחשוב לעצמי, אולי מספיק כבר עם השטויות? היה מאד נחמד כל הבוקר, למה להרוס?
ואללה אני רוכב כבר כמעט 15 שנים, תמיד פניתי ימינה כשרציתי ושמאלה, אם ממש התעקשתי, אז למה להפוך הרגלים?

הייתי כבר מת לעלות על הכלי על מנת להבין מאיפה באה לו השטות הזאת...
לעסק, שרון (המדריך השלישי) עולה על הקטום 690sm החתיך שלו, ומראה לנו איך זה עובד. מאד נחמד לראות את זה מהצד, לי התיאוריה הייתה ממש ברורה אבל היישום?!? בוא ונראה.
עולים על הכלים, תרגול. זה הזמן לחבר את הכל ביחד: מבט, ישיבה נכונה, להרפות ולא ללחוץ על הכלי ו... היגוי הפוך. שבר אותי ההיגוי, עם כל הכבוד, המוח פשוט לא מצליח לתת לידים פקודה של לדחוף, במקום למשוך. גדול עלי. שרון מזהה את המצוקה, ומחליט להירתם לעזרתי.
בנקודה זו חשוב לי להבהיר עד כמה המונח יחס אישי מקבל משנה תוקף בקורס, אתה לא מרגיש לבד אפילו לא לרגע! אין צורך אפילו לבקש עזרה, היא כבר בדרך – שרון מבקש להרכיב אותי ולהמחיש לי את הכוונה של ההיגוי ההפוך. מאחורי שמעתי רשרוש של פלסטיק באספלט, נראה כי אחת הבחורות קלטה את נושא ההיגוי ההפוך ממש טוב, והיא משכיבה את הקטנוע שלה ממש נמוך.
ניב ואברהמי ניגשים על מנת להסביר לה שיש למתן את פקודות ההיגוי, אשכרה הבחורה משכיבה את הקטנוע 125 שלה עד לפלסטיק!!! לענייננו, אני מצליח, בקושי רב, ליישם את הנ"ל, אין מה לעשות הרגלים ישנים קצת קשה לשנות, אבל אני מבטיח לעצמי שבסוף זה יצליח.

"... בימים הקרובים עלינו לרכב במהירות הנמוכה ממה שאנו רגילים בלפחות 15-20 קמ"ש, אנחנו אולי קיבלנו כלים טובים להתמודד עם רכיבה יומיומית, אבל עד שניישם אותם והם יהפכו לדפוס הרכיבה שלנו, יקח קצת זמן."

שיחת סיכום, ניב ואביעד מסבירים ומסכמים את מה שלמדנו היום וחוזרים ומדגישים כי בימים הקרובים עלינו לרכב במהירות הנמוכה ממה שאנו רגילים בלפחות 15-20 קמ"ש, אנחנו אולי קיבלנו כלים טובים להתמודד עם רכיבה יומיומית, אבל עד שניישם אותם והם יהפכו לדפוס הרכיבה שלנו, יקח קצת זמן.

"מזל טוב – קיבלתם אופנועים חדשים"
את המשפט הזה הבנתי 10 דקות אחרי שיצאתי מהמגרש!
בנוגע להיגוי הפוך – עובד כמו קסם!!!
קורס אומנות הרכיבה הקנה לי מיומנויות רכיבה שלא היו לי, ולמען האמת אם במשך 14 שנים לא רכשתי אותם, אז כנראה שגם אף פעם לא הייתי מצליח לחשוב או ללמוד אותם. הקורס לא מופנה רק לרוכבי קטנועים, אלא לכל הרוכבים! שטח וכביש על כל ווריאציה שתהיה. אני ממליץ עליו בחום, ולפני שאתם משקיעים בעוד אביזר לקישוט או לשיפור הכלי, אני ממליץ על השקעה ברוכב, שאולי אחרי הקורס יוכל באמת למצות את המכונה שנחבקת לו בין הרגליים!

"היגוי הפוך. שבר אותי ההיגוי, עם כל הכבוד, המוח פשוט לא מצליח לתת לידים פקודה של לדחוף, במקום למשוך. גדול עלי."

חלק 2


שלושה שבועות חלפו מאז הקורס "אומנות הרכיבה 1" ואני חושב שאפשר לחלק את השנים שבהם אני רוכב ללפני ואחרי - התקופה המתישה, והתקופה המהנה. אני לא חושב שיש הגדרה טובה יותר לרכיבה השגרתית והיום יומית שלי (בית - עבודה, עבודה – בית).
אני חייב לשתף אתכם באיזה זיוף קטן בחיים שלי, תמיד הייתי אומר שאני תמיד נהנה לרכב את הדרך הביתה או את הדרך לעבודה. אבל, היו לא מעט מקרים שבהם הייתי חושב לעצמי (איפה שהוא באיזור הרצליה) "ראבק, יש לי עוד את רשפון, שפיים, יקום, וינגיט, פולג, איזור התעשייה החדש, ורק בסוף נתניה!", אלה בערך התחנות שאני צריך לעבור עד שנגמר לו כביש החוף. הרכיבה הייתה מעייפת, מתישה וכבר ממש רציתי שתסתיים כבר. שלא נדבר על זה שכשברגע שהייתי מגיע הביתה, הכלי היה "נח" עד יום למחרת בבוקר. ואני לא רוצה להזכיר את הסופ"שים, שאם היו נמשכים עוד יום יומיים, יש מצב שהמצבר היה נגמר, טוב אולי קצת הגזמתי.
בשלושת השבועות האחרונים אני מוצא את עצמי לא אחת, ממשיך עד חדרה, יוצא לטיולים בקטנה בשבת בבוקר, ואפילו לפעמים סתם סיבוב בערבים. המסקנה חד משמעית, אני נהנה מרכיבה. ההתלהבות של ילד בן 16 חזרה, אבל הפעם בצורה הרבה יותר בוגרת ואחראית!

"הגעתי למסלול, חניון ענק, 650 מטר של קונוסים שוכבים, עומדים, בצבעים שונים. במהלך היום אני אבין כי כל האנרכיה הזו היא שפה ממש ברורה ולכל פוזיציה וצבע של קונוס על המגרש, יש משמעות."

אחרי שלושה שבועות של רכיבה, שונה וטובה. שלושה שבועות של יישום התיאוריות מהקורס הראשון, שלושה שבועות שבהם (לצערי) נתקלתי במקרה שאני לא חושב שרוכב מן המניין אמור להיתקל בו אי פעם בחיי הרכיבה שלו, אבל לי זה קרה. בקצרה, אני על כביש החוף במהירות קצת לא חוקית (לא הרבה, קצת) מאחורי רכב, ולפתע מתחת לגלגלים שלי אני מרגיש שנכנסה לה אבן בגודל של לפחות 20 ס"מ ובגובה של אבן משתלבת, אם לא יותר. אני חושב שממצב כזה ממש קשה לצאת, בטח ובטח עם קטנוע. אודות לתנוחת רכיבה ואחיזה נכונה בכידון, סחבאק נשאר על שני הגלגלים, מאותת ימינה בכדי לעשות הערכת נזקים. התוצאות, שני צמיגים שעברו טראומה, בדמות אבן מחצבה!!! אני את הקורס הראשון שלי כיסיתי!
ביום למחרת, אני נדרש לאשר את השתתפותי בקורס ההמשך, אומנות הרכיבה 2, שיתקיים במהלך השבוע החולף, בחניון בתל – ברוך. מאשר!

יום שני בבוקר, אחלה של מזג אוויר, ואני בדרכי לחוף. הגעתי למסלול, חניון ענק, 650 מטר של קונוסים שוכבים, עומדים, בצבעים שונים. במהלך היום אני אבין כי כל האנרכיה הזו היא שפה ממש ברורה ולכל פוזיציה וצבע של קונוס על המגרש, יש משמעות.
היכרות קצרה, חתימה על טופסולוגיה, ויאללה היכרות עם המסלול. ניב חיימי מוביל עם הכלי שלו, ומראה איך המסלול נראה, מבפנים. סיבובים, הטיות, פרסות לימין ולשמאל, המטרה היא "לקפל" את הכלי לזוויות והטיות, וכל זה על מנת לקחת את כל נושא הפניות, צעד אחד קדימה. אני בטוח שלמסלול הזה מתאימה מהירות של 10-20 קמ"ש.
תוך כדי רכיבת היכרות, המדריכים נפרשים על המגרש, מחדדים ומזכירים נקודות מהקורס הקודם: "להרים ראש", "מבט", "לזרום עם הכלי". את כל הנ"ל עוד נשמע עד סוף היום. 20 דקות של היכרות ורענון, ויאללה חוזרים לסככה לשיעור.
גידי מסביר על הטיות וכל מה שנדרש מהרוכב על מנת שהכלי ישאר עם מקסימום אחיזה, תוך כדי הטיה, היגוי חד וברור ומנגד, הרפיה של הכידון על מנת שהכלי יגיע לבד לאיזון, זה הדבר שהוא עושה הכי טוב... לבד!

"להרים ראש", "מבט", "לזרום עם הכלי". את כל הנ"ל עוד נשמע עד סוף היום.

שי נווה עולה על ה K.T.M אדוונצ'ר להדגמה על היגוי חד, הרעיון המוביל הוא שברגע שסיימת את פקודת ההיגוי, המוח חוזר שוב "למנוחה", בזמן הזה הוא מוודא שקטע הנסיעה הבא "יבש ונקי" להמשך רכיבה בטוחה.
הבנו, עולים על הכלים, על מנת ליישם. חצי שעה של תרגול, לא להאמין אבל השיטה פשוט עובדת כמו קסם, המהירות מתחילה לטפס, מחוג הספידומטר מתחיל להסתכל בסקאלה על 20 מלמעלה.
כל כמה דקות עוצרים כל אחד ואחד מהרוכבים לקבל טיפים, איפה להשתפר, ואת מה לשמר.
חלפו להן עוד כשלושת רבעי השעה, אוספים אותנו לצורך שיעור נוסף.
נתחיל למקד יותר, מתי נותנים את פקודת ההיגוי? גידי מסביר על הנקודה הכי משמעותית בכל הטיה שבה יש לבצע את פקודת ההיגוי. לא מוקדם מידי, ובטח לא מאוחר מידי. להזכירכם, זו לא חכמה "להשכיב" מיד את הכלי, הרעיון הוא לתת פקודת היגוי ולהישאר בטווח הבטוח של ההטיה (מקסימום אחיזה, וביטחון!).
חוזרים למגרש, כפי שציינתי בהתחלה, לכל קונוס יש משמעות, קונוס צהוב מסמן מתי יש לבצע את פקודת ההיגוי, ואז, שגר ושכח. הכלי בהטיה, תרפה, וגז קבוע. תרגול תרגול תרגול...

במהלך היום (החם!!!) חולפים על פנינו חבר'ה שיורדים לים, אני מוכן להתערב שלמרות החום אנחנו נהנים יותר! הצוות מורכב מארבעה מדריכים: גידי פרדר, ניב חיימי, שי נווה ואלי פנגס. השליטה שלהם גם ברכיבה וגם בחומר פשוט אבסולוטית, אדיבים ומכוונים, הביקורת בדיוק בזמן ותמיד קולעת בול. פה המקום להדגיש עד כמה הקורס מלא בתוכן הכרחי, אבל בלי החומר האנושי, כנראה שלא היה אותו הדבר.

"גידי מסביר על הנקודה הכי משמעותית בכל הטיה שבה יש לבצע את פקודת ההיגוי. לא מוקדם מידי, ובטח לא מאוחר מידי."

שיעור אחרון - בלימה
שי מסביר, פנגס מדגים, על הכלי של שי. לא סתם אני מדגיש שזה הכלי של שי.
בסיום ההדגמה, הג'ינגי עם השיער הארוך (פנגס) לא מצליח לשלוט בעצמו ויוצא לסיבוב דאווין במסלול, המניאק פשוט וירטואוז! נכנס לסיבובים עם החלקה, יוצא מסיבוב עם ווילי, חורץ את האספלט עם הרגליות, ומסיים את המסלול בפחות מ-20 שניות. לא באמת מדדתי, אבל נראה שזה הרבה פחות... שי מנגב את הזיעה, מת שפנגס כבר ידומם את הכלי.

אנחנו עולים על המגרש, עכשיו צריך פשוט ליישם את הכל! היות ועכשיו מתרגלים גם בלימה, צריך להעלות את המהירות. נהמת המנועים מתנגנת באוזנינו, היו שם דוקאטי אחד, ורסיס אחד, קאסטום אחד, CBR אחד, ועוד TMAX חוץ ממני. אין ספק שצריך לתרגל עוד המון, אבל דבר אחד אני יכול להגיד, על המגרש כבר עברנו מזמן את ה-20 קמ"ש, למרבה האירוניה, למרות שהמהירות עלתה, כולנו מרגישים עכשיו הרבה יותר בטוחים.

לסיכום, אמנם הקורס הראשון יצר בי ממש תהפוכה בכל דפוסי הרכיבה, אבל בלי בקורס השני זה לא זה.
אומנות הרכיבה 2 הוא ממש ההמשך הטבעי של הקורס הראשון, המון קצוות ננעלו.
כמו שאמרתי קודם: חובה על כל רוכב, שטח וכביש, יש דברים שפשוט לא נלמד לבד לעולם.




תמונות מהגלריה





תגובות לכתבה
1.כדור טניס 27-11-11
שחר פאר חבטה בי
גידי פרדר חתך אותי
אביעד אברהמי זרק אותי בחנייה
ופנגס עלה לי על הראש
2.קורס מומלץ 27-11-11
מנסיון. הייתי מוסיף עוד כמה שעות תרגול מודרך כדי לקבל יותר ביטחון
3.רמי 27-11-11
ה T זה לא קטנוע, המראה אמנם מתעתע אבל זה אופנוע לכל דבר.
4.oz 27-11-11
בס"ד
כתבה מעולה,מאוד משכנעת
5.אורי אלבז 27-11-11
קורס חובה לכל רוכב ורוכב
אם הייתי חלק ממארגני הפגנות הביטוח לפני שנה
בטוח שהיה נכנס סעיף הוזלה משמעותי לרוכב שעבר את הקורס הזה ולרוכב שלא.
6.ערן שלמה אני קורא אותך לסדר! 27-11-11
כתבה יפה אבל מה זה התמונות האלה???
7.אחד שיודע 27-11-11
מקורות מסרו כי אלי פאנגז צילם את התמונות
8.ברק 27-11-11
אכן קרדיט לצלם אלי פנגס!!! הבחור הקריב את עצמו והתאמץ להוציא את המיטב מהמצלמה שלי ;-)
9.נזימה נזימה 06-12-11
כתבה יפה וצבעונית. אבל מאיפה בא לכם הרעיון לקטנועים ואספלט עכשיו???
שלא נדע מטומאה!
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 13:44-24.