טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
מוטוקרוס אמריקאי- סיכום עונה קטגוריית 450


   01-09-2013, טל דשא   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

צילום: allisports.com

כהמשך ישיר משבוע שעבר אנו מציגים בפניכם את סיכום עונת המוטוקרוס האמריקאית לשנת 2013 בקטגורית ה-450

העונה הנוכחית ידעה בסך הכל שלושה מנצחים, וילופוטו (קאוואסאקי), סטיוארט (סוזוקי) ודאנג'י (ק.ט.מ.) אך העונה היתה כל כך הרבה יותר מכך וסימנה את חזרתם למעגל הפודיומים של טרי קנארד והראתה את כוחו וחולשתו של ג'אסטין בארשה (הונדה).

ברשותכם אתחיל את סיכום העונה, דווקא מרוכב אחד אשר לא הצליח לחזור לעצמו ולשחזר את יכולתיו וביצועיו מעבר. אני מדבר כמובן על צ'אד ריד, רוכב אוסטרלי גדול, ענק, אחד הטובים שהיו ומהיחידים שנתנו פייט טוב לריקי קרמייקל בזמנו. ריד כמובן הינו אלוף. רק בשביל לרענן זכרונכם נספר לכם על רגל אחת על כמה מההישגים שלו. ריד זכה בליגות המוטוקרוס והסופרקרוס באליפויות גם בקטגורית הלייטס (2002 על 125סמ"ק),וגם בקטגוריה הגדולה (2004 250 סמ"ק דו'פ, ו ב-2008, 450 סמ"ק, 4פעימות) כל האליפויות הללו בסופרקרוס ובנוסף לזה הוא גם זכה באליפות מוטוקרוס אחת בשנת 2009. השנה בעקבות גילו המתקדם יחסית(בן 31), ופציעה לא פשוטה בברך שאותה הוא זוכה לחוות שוב ושוב במהלך השנים האחרונות. יכול להיות שאי אפשר גם להתחרות וגם לנהל קבוצת מרוצים פרטית משלך, מה שלא יהיה חבל לראות רוכב כל כך מוכשר חווה עונה כל כך לא מוצלחת. אני מקווה שהעונה הנוכחית לא מייצגת ושנזכה לראות את ריד נותן בראש בעונת הסופרקרוס של 2014.

ויליפוטו, דאנג'י ובארשה על הפודיום

אם כבר דיברנו על רוכב הונדה פרטי אחד, אז בואו נדבר על השניים הנוספים (רשמיים), קנארד ובארשה. את קנארד אין צורך להציג מדובר ברוכב מאוד מוכשר ומאוד מוערך אשר יש באמתחתו כבר שתי אליפויות, אחת במוטוקרוס ואחת בסופרקרוס. כשאת אליפות הסופרקרוס הוא לקח עוד כשהיה רוקי בקטגורית הלייטס אי שם בשנת 2008. קנארד הינו רוכב מנוסה למרות שאינו מתחרה הרבה זמן באופן יחסי באליפות המקצועית ולאחר פציעות רבות במהלך הקריירה הלא ארוכה שלו, וכמגמה שהתחילה באמצא עונת הסופרקרוס קנארד חזר לעצמו והראה שהוא מסוגל לתת את מה שצריך כדי לנצח מרוצים, אמנם הוא לא ניצח העונה אבל בהחלט היה שם לתת קרב לבן קבוצתו בארשה. ואם כבר מדברים על בארשה אז אפשר לומר שבתור רוכב בעונת הרוקי שלו הוא עשה עבודה לא רעה בכלל. בארשה כמובן ניצח מרוצים כבר בעונת הסופרקרוס, ובתחילת עונת המוטוקרוס הוא וקבוצתו בטוח ציפו לפחות לנצחון אחד או שתיים העונה אך זה לא קרה. מה שכן קרה זה שבארשה סיים בשלישיה הראשונה כמה פעמים גם במקצים וגם בכללי וראוי לציין זאת לטובה מאחר שבאמת שאי אפשר להשוות אף אחד כיום בקטגוריה לוילופוטו או לדאנג'י מאחר ששניהם פשוט רוכבים בעולם משל עצמם (במיוחד וילופוטו).

מי שכן זכה לראות את הפודיום מלמעלה הוא סטיוארט, אשר חווה גם כן עונה לא מוצלחת במיוחד ורוויה בכישלונות שלו ושל האופנוע, ובכל זאת כשהכל מתחבר לסטיוארט אי אפשר לתפוס אותו והוא זכה לנצח העונה (למרות שבסך הכל לא הייתי אומר שהוא יצא מאושר מכל מה שקרה איתו השנה). סטיוארט גם הוא אלוף לשעבר ורוכב מאוד מיוחד וייחודי (ולא בגלל צבע עורו). רוכב עם סגנון מרהיב ומלהיב, אשר לא מהסס לדחוף את גבולותיו שלו ושל האופנוע עד לקצה וזוהי גם גדולתו שאחרי כל כך הרבה פציעות והתרסקויות הוא עדיין אחד הרוכבים היחידים שיש להם את היכולת להסתכל לדאנג'י ולוילופוטו בלבן של העין, ולהרתיע אותם.

כל הרוכבים שדיברנו עליהם עד עכשיו הינם רוכבים מעולים ואלופים, אבל כשמגיעים לשורה התחתונה היו רק שני רוכבים שיכלו לקחת את האליפות ונתחיל מהמקום השני שהוא גם המפסיד הראשון, ריאן דאנג'י. את דאנג'י אין צורך להכיר לאף אחד, רוכב מוכשר מאוד בעל אליפויות בשתי הקטגוריות ובן טיפוחיו של הרוכב מס' 1 לפי דעתי מאז ומעולם ריקי קרמייקל. העונה התחילה לדאנג'י בצורה לא כל כך טובה, כאשר וילופוטו סוחב איתו את המומנטום המצויין שלו מאליפות הסופרקרוס . דאנג'י מפסיד לוילופוטו במרוץ הראשון ובמרוץ השני בכל ארבעת המקצים. כאשר רק בסבב השלישי דאנג'י מנצח בכללי וגם אז רק במקצה אחד מתוך השניים כשאת הנצחון השני לוקח וילופוטו.

בארשה

אין ספק שאם יש מישהו שמסוגל לתת לוילופוטו בראש, אז דאנג'י והשילוב הקדוש שלו, של קרמייקל ושל רוג'ר דקוסטר (מנהל הקבוצה האגדי של ק.ט.מ) היו יכולים בתאוריה לעשות משהו, אבל זה לא הלך ולא בגלל דאנג'י או בגלל האופנוע, פשוט וילופוטו יותר טוב ויודע להשתמש יותר טוב בקילר אינסטינקט שלו. אחת הטענות כלפי דאנג'י מאז ומעולם היא שהוא לא אגרסיבי מספיק מתי שצריך לעקוף ושהוא מתמהמה יותר מדי מאחרי רוכבים. אני לא יודע עד כמה זה נכון, אבל דבר אחד ברור, דאנג'י הרבה יותר טוב מכולם (חוץ מוילופוטו) כך שחבל ששני הענקים הללו מתחרים אחד נגד השני כי אם וילופוטו לא היה, איש לא היה יכול לעצור את דאנג'י מלנצח כל מה שזז על המסלול.

אחרון חביב הוא וילופוטו; וילופוטו הוא פשוט מכונת ניצחונות בלתי מתפשרת ובלתי ניתנת לעירעור. אין היום רוכב אחד אשר מסוגל לענק בירוק הזה. סגנונו האגרסיבי של וילופוטו עובד כל כך טוב שבאמת אין מי שנראה שיוכל לעצור אותו בשנים הקרובות. השנה וילופוט באמת דרס את כל מי שנקרא בדרכו (כולל דאנג'י) ואני לא רואה מצב שבו מישהו ייקח ממנו את אליפות הסופרקרוס בתחילת 2014, אלא אם כן דאנג'י וסטיוארט ימצאו את מה שהם צריכים כדי להוריד לוילופוטו את הבטחון שלו בעצמו.

עונת הסופרקרוס תתחיל בעוד כמה חודשים ועד אז אנו נביא לכם כמה כתבות מענינות בהמשך הדרך, מקווים שנהנתם לקרוא את סיקורינו העונה ונתראה בכתבה הבאה.







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 17:53-24.