צילום: ראיד עוואדללה

כשאנשים "רגילים" שומעים נ.ג 186 הם ישר צוחקים שבצבא נכשלו בניווטים, עבור הג'יפאים זה שם קוד למיקום לתחרות הבאה מבית היוצר "דרך השטח ספורט מוטורי עממי", שהתקיימה ביום שישי האחרון- היה חם. שלומי סטובצקי היה שם וחזר עם כמה תובנות בנושא תחרויות, מתחרים ומה שבינהם.

חודש בלבד לאחר מלך הדיונה, האירוע הצפוני של "דרך השטח ספורט מוטורי עממי" יוצא לדרך, הפעם התקיים במעלה הבקתה היא נ.ג 186 הניבזית.
תיאור כמויות הרכבים שהגיעו לאירוע, חוזר על עצמו כמו בכל פעם. מסות מטורפות של כלי רכב מג'יפים ורכבים פרטיים ועד טרקטורונים ואופנועים, כל רכב מגיע בתפוסה מלאה וכל מרגלות ההר התכסה בבני אדם. פשוט צריך ללמוד מחיים איך מביאים קהל לאירוע.

יש לציין את עוזריו הנאמנים של חיים שמנסים בכל הכוח לשמור על הסדר, מזניקים, רושמים תוצאות ודואגים להלהיב את הקהל . העוזרים הם שי כהן, יוסי בצלאל וראיד עוודאללה, כל אחד מהם כוכב.

הקטגוריה החדשה שנפתחה במלך הדיונה 2013, קטגוריית האופנועים, לא ליקקו דבש, אך הצגה נפלאה הם נתנו, רובן סיימו את המסלול (עלית המעלה, סיבוב למעלה וחזרה מדודה בזמן) ופרט לאחד שהחליק, לא נצפו דרמות מיוחדות. את הגביע לקח חי, שהציג נהיגה שקולה שוטפת וכמובן שהיה המהיר בקטגוריה.

לאחר האופנועים הגיע תור הג'יפים, רק מי שאושר להשתתף ע"י חיים זכה לעמוד על קו הזינוק.
הנציגות הפעם כללה, סופות, טויוטה היילקס ודיפנדר.
הדיפנדר עלה כמו שהוא יודע, לאט בטוח וללא שום דרמות, לא סתם הוא אהוב על היחידות למיניהן....
הטויוטה המשופרת, עלתה מהיר יותר ועם יותר כח שברה לוקר, ובכל זאת סיימה את המסלול בכבוד.
הסופות עלו כמו שהן יודעות, כח, כח ועוד כח, קופצות כמו תיישים, מתפזרות לכל כיוון בלי קו מסודר, אבל נותנות את השואו הטוב ביותר, ענני אבק, מהירות מוגזמת ושבירות.

כמובן שאת הגביע החזיק בעל סופה בשם עבד שנתן הצגה בת דקה 59 שניות וקנה את עולמו.
בסעיף המפלצות עלה רק באסם עם המפלצת הכחולה שלו, למרות שגם דודי המסגר כיבד אותנו בנוכחותו.
דודי שמחזיק במפלצת אדומה בעלת רישוי אפור תחרותי, בחר לכבד את האירוע, אך להשאיר את הכלי על הגרר ומי שרצה להנות מהכלי, יכל לעלות עליו ולהצטלם.

השעה כבר 15:00 ועדיין כמויות לא מובנות של רכבים, ממשיכים להגיע לאירוע, וחוסמות כל דרך יציאה שנותרה פנויה לאחר שגם המשטרה החליטה לבקר את המקום.
לאחר שכבר יצאתי מהמקום שמעתי שבעל הסיקס הצהוב שלא אושר להציג באירוע, החליט לעלות בכל זאת, למטה הרכב הגיע לבד. לנהג שלום ולרכב שלום ולא להתראות.

למרות שאני לא נוהג לחוות דעה בכתבות סיקור שלי, בהשראת הגשם שמטפטף עכשיו, בזמן הכתיבה, אטפטף גם אני קצת מדעותי:

אירוע החברים שחיים בטעות מכנה "תחרות" הם מצרך חשוב ונדיר במחוזותינו.

כל מפיק אירוע היה חולם על כמויות כאילו של קהל ובטח לכמות האירועים היוצאות מבית היוצר "דרך השטח ספורט עממי". המתחרים בליגת העבירות, לדעתי, היו מאושרים באדם, אם היו יכולים להתחרות בצורה מסודרת באירועים הללו, כאשר, פרט לכלים שלהם כל ההוצאות משולמות .
משהו עוצר את החיבור המלהיב, שיכול להקפיץ את מדינת ישראל ממדינה בעלת חוק ספורט מוטורי, שלא קיים (אירוע חוקי אחד בלבד בוצע עד היום) ואירועי ספורט חודשיים שנוח לקרוא להם "פירטיים" . למדינה שמתחרים מחו"ל ישחרו לפיתחה. ואני לא חושב שצריך באמת יותר מדי, ראו את ראלי בלקן שמסתיים ממש בזמן זה, ראלי צנוע שמגיעים אליו מתחרים מכל ארצות הבלקן ואף כבר שנה שניה, צוותים ישראלים וכולם נהנים מחגיגה מתמשכת של ספורט מוטורי, תיירות וחשיפה עצומה לספונסרים.

אז עד לאירוע ה"מלך" הבא, אולי נמצא את דרך הקסם לחבר בין כל הנפשות הפועלות, ולקיים אירוע שלא היה כדמותו בארץ הקודש??? וזה לא הרבה זמן, מקסימום חודש.