טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
מוטוקרוס האומות – דברים שלא רואים מכאן


   07-10-2013, ירון (גולדי) גולדשטיין   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

צילום: ירון (גולדי) גולדשטיין

תחרות מוטוקרוס האומות הפכה למוסד מוערך רב שנים, גולדי משתף אותנו בחוויה מהצד הישראלי שעמל קשות בכדי להגיע להכרה שספורט מוטורי הוא לא עבריינות

תחרות מוטוקרוס האומות הפכה למוסד מוערך רב שנים (67) וקבוע, שבשנים האחרונות מתפתח וגדל בצעדי ענק. עבורי מוטוקרוס האומות התחיל בשתי שיחות טלפון שונות ונפרדות. האחת, לפני שלושה חודשים בה התחלנו את הפרוייקט והשנייה בעבר, לפני כשש ומשהו שנים. בשלהי 2007 כאשר ליגת המוטוקרוס הייתה בשיאה, אני מקבל שיחת טלפון מאיתי דור שיצר קשר עם אמריקאי שמעוניין שנשלח אליו נבחרת למוטוקרוס האומות. לאחר יומיים, אני מקבל שיחת טלפון מאמריקאי שמציג את עצמו בשם ג'ונתן ביזלי (תזכרו את השם הזה להמשך), ומציע לי לשלוח אליו נבחרת לתחרות מוטוקרוס האומות שתתקיים אצלו במרילנד במסלול שנקרא Budds Creek. אני יכול לומר בפה מלא שהשיחה הייתה הזויה, ולא ממש האמנתי למשמע אזני, עניתי בנימוס "אני בודק וחוזר אליך" ואכן לאחר בדיקות ומס' שיחות נוספות אני מבין שיש דברים בגו והאיש, יהודי אוהב ישראל, אכן דובר אמת ולמעט כרטיס טיסה הוא דואג ל- 3 אופנועי ימאהה שיחכו לרוכבים באוהל החברה בפאדוק – מי היה מאמין. אני מיד מודיע לוועד העמותה, נבחרים שלושת הרוכבים הבכירים מהליגה דאז (שלום אוחיון, אליקו אוחנה ונמרוד דור) אני מתרוצץ עם טופסולוגיה למ.מ.ס.י, מדבר עם הרוכבים על תכניות אימונים וכו', וקצת לפני סגירת תאריך ההרשמה חלק מהרוכבים מודיעים לי כי הם לא נוסעים, וכל מגדל הקלפים נופל לי מול הפרצוף – אין נבחרת, אין נסיעה. שבור ומאוכזב אני מצלצל לג'ונתן, ומודיע לו כי נבחרת ישראל לא תגיע מסיבות אישיות ואני מודה לו על ההזמנה החמה.

בירוקרטיה

6 שנים עוברות, חוק הספורט המוטורי מאחורינו, תקנות משלימות נכתבו, ואפילו מס' מירוצים חוקיים כבר מאחורינו. הפעם אני מקבל שיחת טלפון מרז הימן, שמבשר לי כי יש לנו אפשרות לשלוח נבחרת למוטוקרוס האומות 2013, והוא צריך שוועד העמותה יציע 3 רוכבים לטובת הפרוייקט. בתוך כל ההתלהבות, אני מעדכן את שון בן יקר יו"ר ההתאחדות, על הנושא ואנחנו קובעים פגישת עבודה ראשונה בין שלושת הגופים, התאחדות האופנועים, מ.מ.ס.י ועמותת המוטוקרוס. מיד לאחר קבלת אישור מהגופים מתקיימת ישיבת ועד העמותה לבחירת הרוכבים על פי מיקומם בטבלת האליפות רוכב אחד מקטגוריית לייטס – MX2 ושניים מהפתוחה MX1 ו- OPEN , בנוסף יכולת כלכלית להעמיד 10,000 שקל ואופנוע בגרמניה לטובת הפרוייקט. בהמשך נגלה שהקומבינציה לא פשוטה כל כך.

הרוכבים שנבחרים ברוב קולות ע"י וועד העמותה הם: אסף בן אהרון MX2 (מוביל הטבלה), אליקו אוחנה MX1 (מוביל הטבלה), עידו כרמון MX1 (מקום שני). הרוכבים מקבלים שיחת טלפון המודיעה להם על בחירתם ועל התחייבותם להעמיד את הכסף והאופנוע. אסף ועידו מתחייבים מיידית לפרוייקט ותשובתם: "בכל מחיר", אליקו מבקש לבדוק את הנושא. בינתיים ההתאחדות נציגת הרוכבים, ומ.מ.ס.י נציגת ה- FIM בישראל, נפגשים וסוגרים את שיתוף הפעולה ביניהן, ומגייסים יחצ"ן ופרוייקטור לגיוס חסויות, במטרה להוריד את העלויות מהרוכבים. במקביל, רז הימן ואנוכי נפגשים עם היבואנים בארץ לטובת קשר עם הקבוצות הרישמיות בחו"ל, העמדת אופנוע ותקציב לרוכב, כל יבואן והרוכב שלו.

הזמן להתארגנות ולהרמת פרוייקט כזה קצר ביותר, וספונסרים לא ממהרים לפתוח את הכיס (דבר שמקשה מאוד על הזזת הפרוייקט). כשלושה שבועות לפני האירוע, אליקו אוחנה מודיע כי הוא לא יצטרף מסיבות אישיות וועד העמותה בוחר את הרוכב הבא בתור בטבלת האליפות, והוא גיא אליתים שמתחייב לפרוייקט. מרגע זה כולם דוחפים קדימה. ענת פרנק, נציגת מ.מ.ס.י, דואגת לכל הרישומים מול ה- FIM. דוגמאות לוגואים של הנבחרת נשלחים באימיילים לכולם, קסדות נשלחות לצביעה אחידה כחול לבן אצל ארז דרור, חולצות רכיבה ומדבקות עם דגל המדינה מוזמנות מחו"ל, מלונות, טיסות, רכבים, בדיקות רפואיות, ועוד אלף ואחד דברים שצריכים להיסגר מהארץ, ממש מירוץ נגד הזמן והוא קצרצר.

צילום: Racer X Simon Cudby

טוייצ'נתל גרמניה 26.9.13

אני נוחת בלייפציג ונאסף ע"י הנבחרת. נוסעים נסיעה של כ- 40 דק' למסלול טוייצ'נתל לקבלת תגים, אישורי כניסה לנו ולרכבים. מס' ק"מ לפני המסלול עומד לו משרדון בו מחולקים כל התגים, האישורים שנבחרות צריכות. אחד הדברים המצחיקים שקיבלנו אישור ל- 2 משאיות לפאדוק. חשבו שנבחרת ישראל תגיע עם משאיות כמו בכל מדינה מתוקנת, חיוך קל עלה על שפתיי, המשכנו למסלול. הדרך יפיפיה הכל ירוק עמוק (היה קיץ?). מגיעים לחניה A (סדר גרמני כבר אמרנו?). מחנים את הרכבים ונכנסים לאזור המסלול. איך אוכל לתאר לכם את ההתלהבות, העיניים מביטות על מסלול ענק, רחב עם קפיצות "ישמור השם", מאות אנשי הפקה מסתובבים ומכינים את המסלול, טרקטורים, משאיות ומנופים פזורים בכל פינה מסדרים שלטים רבים וצבעוניים וכל זה מתנהל בשקט רב. אנחנו ממשיכים לפאדוק, שהוא אזור חניית הקבוצות/נבחרות, ותוך כדי מוקמת לה עיר קטנה של אוהלים וביתנים ענקיים שפשוט פורצים מתוך המשאיות האלה כמו רובוטריק שמשנה את צורתו. כל קבוצה מסדרת לה את המאהל שלה ותאמינו לי שהכל מקצועי עד הפרט האחרון. פינת אירוח, אזור מוסך, חלקים וצמיגים, מטבחון, וחדר אוכל שעל שולחנותיו פזורים עציצים עם פרחים יפים. מתוקתק עד הפרט האחרון. בנוסף מוקמים עשרות ביתנים למכירת אביזרים וציוד רכיבה מכל סוג, מותג וצבע שתרצו כל בו ענק לחובבי השטח.

מהפאדוק אנחנו יוצאים לסיבוב על המסלול, על קו הזינוק פוגשת בנו כתבת צעירה שמזהה את דגל מדינת ישראל על שרוולינו, ומיד פותחת בראיונות לרוכבים. אין ספק שהרוכבים הישראלים מסקרנים מאוד את העיתונאים. הסיבוב על המסלול היפיפה, מלמד את הרוכבים כי הם על מגרש וסוג אדמה שהם לא מכירים, קפיצות שהם לא מבינים איך בכלל עוברים אותם, ואלמנטים שונים ומשונים בכל ירידה ועליה. יפה מאוד ומפחיד קצת. רצינו לקפוץ לשעה לסדר אישורי כניסה נשארנו כמה שעות – התלהבות כבר כתבתי?

מסלול טוייצ'נתל 27.9.13

יום שישי הוא יום ההכנות של האופנועים. עידו כרמון שרוכב בחסות אבניר/אבזריון מקבל אירוח בקבוצת רוקסטאר סוזוקי וזוכה לטיפול של רוכב על. האופנוע שעידו מקבל הוא SUZUKI RMZ450 WORKS מדוגם, שרק עלותם של המתלים בו הם באזור ה 3500 אירו. אין דבר שעידו מבקש שלא מבוצע (ועידו מבקש לא מעט), הכל נעשה בחיוך ובמקצועיות רבה. גם אסף שרוכב בחסות ליגל/טורו מקבל אירוח בקבוצת TM, שמתייחסת לאסף ככל רוכב מקצועי אחר. אסף מקבל שני אופנועים מדוגמים שרק הפלסטיקה מזכירה את ה- TM שמחכה לו בבית. גיא אליתים RPM הוא היחיד שמשלם מכיסו על האופנוע (1000 אירו), והעיניינים טיפה חורקים כאשר מכונאי הקבוצה (ימאהה) לא יודעים על הגשת סיוע לרוכב הישראלי. העיניינים משתפרים שמנהל הקבוצה מגיע ומחליף מילה עם רז הימן. היחס טיפה משתנה וגיא מקבל אוהל קטן בו יוכל להתמקם ולהתארגן.

האופנוע מקורי וגיא מגלה כי המתלים מקוריים ולא כמו שביקש. בלית ברירה גיא רוכש קפיץ אחורי ומחליף אותו לבד. לאחר כל ההכנות יוצאים הרוכבים לרכיבה קצרה, אבל ממש קצרה מחוץ למסלול לבדוק את האופנועים. לא ניתן לבדוק את האופנועים בתוך המסלול. לאחר מכן כל רוכב מגיע עם האופנוע, רישיון המרוצים והקסדה לאזור הבדיקות הטכניות שכוללות: בדיקה כללית של האופנוע, בדיקות רמת דציבלים ובדיקות כשירות קסדות. לאחר מכן כל רוכב מחזיר את האופנוע לאוהל ומסדר ומכין את הציוד ליום הגדול – שבת, בו יתבצעו מקצי דירוג שיקבעו איזה נבחרות עולות אוטומטית לגמר (19), איזה נבחרות (13) עולות ל B-FINAL ואת 9 הנבחרות שלא יעלו לגמר ויצפו מהצד על מקצי הגמר.

זוכרים את שיחת הטלפון לפני 6 שנים? באחת ההפסקות אני יושב באוהל העיתונות, כשעל גופי מעיל הנבחרת עם דגל המדינה. ניגש אלי בחור גבוה בן איזה שישים ואומר לי "אתה ישראלי?" אני עונה "כן". הוא מראה לי טבעת עם מגן דוד ואומר לי "אני יהודי ואני דיברתי איתך לפני שש שנים" אני מנסה להיזכר בשמו ושואל "ג'ו?" הוא עונה "ג'ונתן" אני קם , מתחבקים מתרגשים וממש לא מאמינים איך, למה ואיפה אנחנו נפגשים. אני משוחח איתו שיחה ארוכה, מפגיש אותו עם כל רוכבי הקבוצה וההתלהבות כל כך גדולה, שג'ונתן מפגיש אותנו עם כל מיני מנהלי קבוצות ורוכבי על כמו ארה"ב ועוד. יש לציין שכולם ממש אדיבים, חייכנים עונים לכל שאלה ולמרות היותם אלופי עולם וכוכבי על, הם בעיקר צנועים. מאוחר יותר אנחנו נפרדים מג'ונתן ומסכמים כי נדבר טלפונית ו/או באימייל לטובת שליחת רוכבים למסלול שבבעלותו בארה"ב. המום מהמפגש ההזוי אנחנו חוזרים למלון בלייפציג, לאכול קצת ולישון לקראת היום החשוב מחר.

צילום: Racer X Simon Cudby

שבת 28.9.13

עידו כרמון, יוצא מוקדם מהמלון להתכונן לאימון שיחל ב- 10:00 ולמקצה הדירוג, פרפרים בבטן? מלא! אני הצטרפתי לרכב של אסף בן אהרון שיתחיל ב- 11:00 וגיא שמזנק ב- 12:00 ברכב נוסף. בדרך אסף ואני מנהלים שיחה על המעמד המאוד מכובד להשתתף באולימפיאדת המוטוקרוס הגדולה והמפורסמת בעולם. אסף מספר לי את חששותיו אך יחד עם זאת הוא יודע שאין לנבחרת ממש סיכויים לנצח ויהיה ממש נס אם נעלה ל B-FINAL. כל שהוא רוצה הוא להיכנס למקצה ולתת את ה- 100%, ללמוד, להפיק לקחים וליישמם בעתיד. ככל שאנחנו מתקרבים לאזור המסלול רמת ההתרגשות עולה, ושקט מלווה במתח ניכר על פניהם של הרוכבים. עידו יהיה הראשון לעלות ואנחנו מעודדים אותו באזור הפיט ליין, בו ניתן לצאת מהאימון ולבצע כיוונים ושינויים ולהיכנס בחזרה לאימון. לכל קטגוריה יש 40 דק' לאימון ולאחר מכן עוד 5 דק' לאימוני זינוק. קטגורית MX1 תהיה הראשונה להיכנס ועידו כרמון ביניהם. MX2 עם אסף בן אהרון לאחר מכן והפתוחה עם גיא אליתים בסוף.

אימון חופשי MX1 – אופנועים בנפח 450 סמ"ק

אין ספק שהמתח ניכר על פניו של עידו, הוא שקט ומרוכז. עם עידו נכנסים למסלול עוד 39 רוכבים ביניהם טובי הרוכבים בעולם (ראיין דאנג'י, טוני קאריולי, קן רוקזן ועוד). כבר בהקפה הראשונה ניתן לראות את הבדלי הרמות בין הרוכבים, כאשר המובילים טסים בחריצים בפניות ועפים בקפיצות לגבהים דמיוניים. גם הצילומים במצלמה לא משהו ואני מצליח לתפוס חצי גלגל קדמי או אחורי או רק שמיים – אני לא רגיל למהירויות ולגבהים האלה – לא קיימים אצלנו. עידו מתברג בין הרוכבים, מנסה ללמוד את המסלול ולהישאר בחיים, העקיפות באות מכל כיוון אפשרי. מניתוח מדידת הזמנים אנו למדים שעידו איטי משמעותית מכל הרוכבים, והוא מקיף את המסלול בזמני הקפה של 02:14- 2:16 דק' להקפה ולפעמים אף יותר.

כל מס' הקפות עידו יוצא למכונאי קבוצת SUZUKI לכיוונים שמתבקשים ובסופו של האימון הוא מצליח לשפר את התוצאה שלו ולהוריד שניות רבות עד ל- 02:07 דק'. עידו יוצא נרגש ובהחלט מופתע מהמסלול ובעיקר מהקוליסים (חריצים) שצצו להם תוך כדי ההקפות.

עידו: "זה משהו שאנחנו בכלל לא רגילים אליו, המסלול מהיר בטירוף וכל קפיצה, ברמינן איזה מרחק והקוליסים מפחידים". המכונאי של כרמון מצליח להשחיל משפט לעידו לפני שזה עולה שוב למסלול. "בקוליסים, אם יש לך ספק, תן פול גז ואל תעזוב". המהיר באימון הוא טוני קאריולי האיטלקי שקבע תוצאה של 01:40 להקפה, 27 שנ' מהיר יותר מכרמון. בהפסקה הנבחרת בראשותו של רז מחליפה רשמים עם עידו ולעודד את אסף בן אהרון שייכנס מיד.

אימון חופשי MX2 – אופנועים בנפח 250 סמ"ק

גם על אסף ניכר מתח רב והוא כבר ממש רוצה לצאת להקפה הראשונה. גם כאן הריטואל חוזר, 39 רוכבים עוטפים ועוקפים את אסף מכל כיוון לבטח בהקפות הראשונות בהן הוא מסיים עם תוצאה של 02:13-02:09 דק' להקפה. אסף יוצא לנוח ולדבר עם המכונאי של קבוצת TM מתייעץ מה לשנות ואפילו מקבל טיפים לרכיבה. במסלול ממשיכים הרוכבים לרכב מהר כאילו אין מחר וזה רק האימון, הטובים דין פריס האוסטרלי סוגר הקפה בזמן מדהים של 01:38 דק' ואיליי טומאק האמריקאי שניה יותר. אסף חוזר למסלול לאחר שקיבל תדריך קצר וברור מהמכונאי של TM : "תן גז"! אכן אסף נראה הרבה יותר טוב ומשוחרר, ואכן זמני ההקפה יורדים מהקפה להקפה וקצת לפני תום האימון אסף מצליח לסגור זמן מצויין של 02:01 דק' להקפה. אסף יורד מחוייך, משוחרר משהו.

אסף :"וואו, אין דברים כאלה, איזה קוליסים, איך הם לוקחים אותם ובאיזו מהירות, אני חייב ללמוד. הקפיצות כיף, המסלול הזה מהיר בטירוף". גיא אליתים שומע את דבריהם של עידו ואסף ומנסה ליישם במסלול.

אימון חופשי OPEN – אופנועים בכל נפח

גיא בחר לרכב על ימאהה 250 סמ"ק 4 פע', כמעט כמו זה עליו הוא רוכב בארץ למעט התאמת המתלים, והוא פוחד שלא יעמדו במשקלו ובסגנון הרכיבה שלו. רוב הרוכבים נכנסים לאימון אחוזי טירוף וכבר מההקפה הראשונה או השנייה הם על הגז וחזק, הטובים עושים זמנים מהירים של 01:40 דק' להקפה (דהסאל הבלגי). גיא לוקח את הזמן ובודק את המסלול לפני שהוא פותח מצערת. לאחר מס' הקפות גיא יוצא לקבל פידבקים מהאח אורן ולשנות קצת את כיווני המתלים, מסתבר שאת הקפיצים בבולמים הקדמיים לא החליפו למשקלו והם נסגרים בכל קפיצה. גיא סוגר את בורר הבולמים ויוצא לסשן נוסף. עכשיו הוא כבר נראה יותר טוב בקפיצות ומצליח לסיים אותן במקום. גיא מסיים את האימון שלו עם תוצאה של 02:03 דק' להקפה.

זמן האימונים הסתיים, כולם בריאים ושלמים וחלקם אפילו מבסוטים. אסף קובע את הזמן הטוב ביותר בין הישראלים, גיא אליתים שני ועידו כרמון שלישי. הרוכבים מתפזרים לעמדות שטיפת האופנועים ומשם ישירות לאוהלי הקבוצות לכיוונים, החלפות חלפים במידת הצורך ובהכנת האופנועים למקצי הגמר. רז, מנהל הקבוצה, מתרוצץ בין הרוכבים ודואג לכל מחסור, מתדרך ועונה לכל שאלה.

למקצים נבחרת ישראל תזנק מעמדה מס' 16, בה זכינו בהגרלה שהתקיימה קודם לכן באוהל העיתונות. לרוכבים יש שעה וחצי שעתיים לנוח, לאכול, להתרכז ולחשוב מה צריך לתת ולעשות, על מנת לסיים את מקצי הדירוג במקום הגבוהה ביותר. מקצי הדירוג חשובים והם אלה שיקבעו מי הולך הביתה ומי ממשיך ל- B-FINAL. המתח בכל אוהלי הנבחרות רב ולא מעט נבחרות (ארה"ב) עורכות שינויים מהותיים באופנועים, על מנת לקבל תוצאות טובות יותר. בזמן שכל הנבחרות עסוקות בהכנה למקצים הקהל מקבל הצגת פריסטייל משובחת. שעה וחצי עוברת כדקה ורז הימן מנהל הנבחרת, מלווה את עידו כרמון לאזור ההמתנה לזינוק. המארגנים נורא מקפידים על הכללים והזמנים, ועל הרוכבים להתייצב בשטח ההמתנה 10 דק' לפני הזינוק. כל הרוכבים מסדרים להם את אזור הזינוק, מזיזים כל אבן לא רצויה, מהדקים את האדמה וחוזרים לאופנועים שעומדים מאחור בידיהם של המכונאים ומנהלי הנבחרת. עם קבלת האישור ע"י מנהל המרוץ, הרוכבים יוצאים להקפת היכרות לפני שיזנקו למקצי הדירוג בני 20 דק' + 2 הקפות (מקצי הגמר 30 דק' + 2 הקפות).

מקצה דירוג MX1

נערת מונסטר במכנס שחור הדוק שבקושי נושמת, כשלגופה מתוחה מן גופיה שמרימה לה את החזה לשמיים עוברת ומניפה שלט 2 דק', אני לא בטוח שהרוכבים רואים אותה, הם מרוכזים בעצמם. לאחר מכן מונף דגל ירוק שמסמן שהכל תקין לזינוק. ממול מתייצבות חברות של נערת המונסטר, גם להן לא חסר שום דבר והן מניפות שלט 15 שנ' ומיד לאחריו של 5 שנ'. רעש המנועים מהדהד בכל האזור, 40 אופנועי 450 סמ"ק על המנתק ואני לא מאמין למראה עיניי, עידו כרמון עומד בגייט כשמצד אחד עומדים דאנג'י, מטקלף, קאריולי ומצד השני דה דייקר, נאגל ועוד שורה של תותחים – מי היה מאמין.

שערי הזינוק נופלים ו 40 טילים נורים קדימה אל הפניה הראשונה, הקהל בטירוף, מריע; מרעיש עם זמבורות, צופרי אוויר, מסורי שרשרת ותוסיפו לזה את רעש האגזוזים - קיבלתם מתכון להתחרשות. הרוכבים מגיעים לפניה הראשונה במהירות מסחררת שהייתה מפעילה ומשבשת כל מכמונת במשטרת ישראל. ראשון לפניה נכנס ברט מטקלף האוסרלי, שני ראיין דאנג'י ושלישי ולנטין גיולוד השווצרי. עידו מתברג איפה שהוא באמצע ובהקפה השנייה הוא יורד למקום ה- 39. הרוכבים נעלמים בקצה העלייה לאחר הפניה הראשונה, עליה של 30-40 מטר בזווית של 70 מעלות וחוזרים מהצד השני של המסלול. הקצב חזק מאוד ומהיר וגם העקיפות מהירות והחלטיות, החבר'ה האלה לא לוקחים שבויים.

בהקפה הרביעית, מצליח האנגלי טומי סרל, לעקוף את השוויצרי ולעלות למקום השלישי. קאריולי שפתח לא טוב (מקום 11) מצליח לטפס בכל הקפה מקום אחד עד למקום הרביעי. ככל שהמקצה מתקדם עידו מוצא את עצמו נעקף ע"י מרבית הרוכבים מכל כיוון אפשרי ומנסה לשמור על עצמו ומיקומו. לקראת סוף המקצה עידו מצליח להשתחרר קצת, לתת בגז ולשפר את מיקומו ולסיים במקום ה- 36 קצת לפני התיאלנדי אטיסון והפורטו ריקני רוברטו גונזלס.

בין אלפי הדגלים שמולי בעיקר דגלי גרמניה אני קולט דגל אחד בודד שלנו, שלי, כחול לבן. אני רואה שני בחורים מנופפים בו בחוזקה והדבר ממלא אותי בגאווה רבה. לאחר המקצה אני ניגש לגדר לראות מי אלו שני האוהדים השרופים, ומגלה את ויקטור פורמנוב אבא לשלושה ילדים שמתחרים בארץ, ואת המאמן שלהם וולאד ששמעו על כך שישראלים מתחרים ובאו לעודד. ממש מחמם וממלא את הלב בגאווה.

מקצה דירוג MX2

עכשיו זו היא השעה של אסף בן אהרון, זהו המאני טיים, צריך לתת הכל. אסף מכונס בתוך עצמו מרוכז בטירוף. מסדר לו את נתיב הזינוק, מביט רחוק אל הפניה הראשונה וכל מה שהוא רואה זה המון קהל, צבעוני ומרעיש בטירוף. אני מתקרב אליו זורק מילת עידוד ואסף מהנהן עולה על האופנוע ויוצא להקפת חימום. שלט 15 שנ' באוויר והמתח בשיאו. נערת מונסטר מניפה את שלט 5 השנ', המנועים בסל"ד רצחני והסאונד החוזר משטח הזינוק חוזר לקהל. השערים נופלים ואסף פותח מצוין לא מתחשב במי שמשמאלו ומימינו, נותן בגז כמו נמר אל טרפו, מתברג אי שם במרכז השדה (20-25).

בפניה השנייה לאחר העלייה אסף מאבד את האופנוע בקוליסים הארורים, ומאבד מקומות רבים וחבל. אסף מצליח לחזור לרכב, אך שאר המתחרים כבר התרחקו ממנו עם הפרש של 20 שנ' ויותר להקפה, פער שלא ניתן לצמצום. ראשון חוצה את ההקפה הראשונה הגרמני, קן רוקזן, לקול תשואות הקהל, שני דין פריס ושלישי הספרדי גוז בורטון. טומאק האמריקאי מתברג במקום השמיני ומנסה לפלס את דרכו דרך הרוכבים. לאחר שאסף הפסיד זמן רב בנפילה לא נותר לו אלא לרכב זהיר ולסיים, הסיכוי לעקוף מישהו שואף לאפס. בהמשך טומאק מצליח לטפס עד המקום הרביעי וג'רמי ואן הורביק הבלגי מצליח לסגור מקום שלישי. אסף יורד מבואס למרות שהצליח לעשות את זמני ההקפה הטובים בקבוצה ולרדת ל 02:00 דק' להקפה. עיני הנבחרת נשואות לגיא.

מקצה דירוג OPEN

אני מתקרב לאזור הזינוק ואני רואה מחזה סוריאליסטי, גיא אליתים וג'סטין בארשה מסדרים יחדיו להם את קו הזינוק, כאילו הם מתחרים כבר שנים ביחד בליגה (היינו רוצים), יפה לראות ואני מנציח את הרגע. גם גיא מזנק עם טובי הרוכבים בעולם וההתרגשות בשיאה. פתיחה טובה של גיא, אך לקראת הפניה הראשונה גיא מוריד את הקצה ונותן לערמת האופנועים לעבור אותו. בעליה ממש קשה לגיא להתברג בין עשרות האופנועים שטסים והוא שומר על עצמו ומיקומו.

קלמנט דה סאל זה השם לזכור אשר מכתיב קצב מהיר מהפתיחה, בארשה האמריקאי מתיישב במקום השני ודניס אולריך מוצא עצמו במקום השלישי, אך זה לא להרבה זמן כאשר הוא נעקף ע"י טוד ווטרס האוסטרי. גיא מנסה לאגור כוחות ולשמור על הקצב, אך כל זה אינו מספיק והוא נעקף ע"י הרוכבים המהירים בכל כיוון. אני נעמד ליד קפיצת הסיום ואני רואה ושומע את גיא סוחט את היאמהה שלו בהילוך רביעי עד סוף הקפיצה, ממריא אלעל ונוחת לתוך ברייק באמפס מעצבנים שמזעזעים לך כל חלק בגוף שהכרת ועושה לך הכרה עם אלה שלא ידעת שקיימים, אך זה לא נגמר ומיד מגיעה פניה עם קוליסים בעומק של 40 ס"מ שרק להיכנס אליהם נכון לוקח ממך תעצומות על (רק לא ליפול, רק לא ליפול).

בהמשך פורשים ניקולאז מדנמרק, מיכאל מובוקי הסלובקי ואייטור מאיסלד שממקמים את גיא במקום ה- 37. המקצה מסתיים ואנחנו מבינים שנבחרת ישראל ועוד 8 נבחרות מסיימות את חלקן במוטוקרוס האומות 2013 ואין שום סיכוי שנעלה לגמר B. מעבר לרוכבי הנבחרת הגיעו עוד ישראלים כדי לעודד את הרוכבים, לעזור ולחוות אירוע מדהים וזה המקום להודות לאלי כרמון, מישאל בן אהרון, אורן אליתים, רן פומרנץ לרועי שלומי, ויקטור פורמנוב, וולאד ונמרוד דור.

תובנות

המטרה שמנהל הנבחרת רז הימן הציב הושגה, נבחרת ישראל הכניסה רגל בדלת מוטוקרוס האומות 2013 וקבעה היסטוריה. בנוסף נוצר שת"פ פורה בין ההתאחדות לאופנועים, מ.מ.ס.י ועמותת מועדון המוטוקרוס הישראלי, שאפשר יציאה של הנבחרת לאירוע, ותאפשר יציאה של רוכבים לאירועים נוספים. אין ספק שיש לא מעט תובנות מהחוויה שהרוכבים והנבחרת עברו לפני ובמהלך האירוע. את זה שאנחנו לא שם כולנו ידענו אבל לא ידענו עד כמה. נכון אפשר לקחת את זה לכיוון השלילי . למה רוכב זה ולא אחר? למה בכלל להשתתף? ועוד כאלה ואחרים. אך חשוב יותר ללמוד מההתנסות ומהחומר שלמדנו, לחזור לארץ ולנסות ליישם ולהתייעל למען הדורות הבאים.

אמנם ספורט המוטוקרוס בארץ התקיים במחתרת כמה עשרות שנים, במסלולים מרוחקים שחובב מוטוקרוס בנה לפי ראות עיניו. גם אפשר להגיד שחבל שלא התחלנו את התהליך הזה 6 שנים מוקדם יותר, עם קבלת ההזמנה של ג'ונתן, אולי היינו במקום אחר היום? אולי, אבל יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם לא. אין ספק שהספורט המוטורי בישראל צעיר ורחוק מאוד ממה שראינו בגרמניה. אנחנו ממש לא שם ובכל פרמטר. לא בתקציבים, לא המסלולים (אין!!), לא הרוכבים ולצערי גם כל הגופים שאחראים לספורט המוטורי. אך יש תקווה גדולה שהדברים ישתנו לטובה.

הרשויות משתפות פעולה ולומדות, אנחנו לומדים ובעוד מספר שנים נוכל לשלוח נבחרת שתייצג אותנו בכבוד ולפחות לעלות לגמר B . מחשבות לגמר A קיימות, אך זה ידרוש מהרוכבים אימונים בחו"ל, עם רוכבים ברמה הגבוהה ביותר, תקציבים ורשויות שיתמכו בנבחרת ישראל כמו בכל המדינות המתוקנות. אני אופטימי. אין לי ספק שרוכבי נבחרת ישראל עשו צעד קטן בשבילם וצעד גדול לספורט המוטוקרוס הישראלי.

כחובב ספורט מוטורי בכלל וכרוכב מוטוקרוס בפרט אני יכול לומר שהאירוע המדהים שנכחתי בו לימד אותי איך ספורט מוטורי צריך להראות, ואני מאוד אשמח לראות את הדור הצעיר שקם במוטוקרוס הישראלי ילדים מגיל 8 ומעלה קוטף את הפירות.

סיקור ותוצאות התחרות בקישור הבא




תמונות מהגלריה





תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 07:15-24.