טל דשא תפס את בר לוי לשיחה קצת אחרי שחזר מהתחרות הרביעית שלו בזירה הבינלאומית

רוב רוכבי האופנועים במדינת ישראל מכירים את מולי לוי מאופנועי השרון, לא מעט גם מכירים את הבן שלו בר. לפני כמה חודשים, בתחילת עונת הסופרבייק של שנת 2014, הצטרף בר לאליפות הג'וניורס קאפ (אליפות הנערים), אשר פועלת תחת חסות הונדה על אופנועי CBR 500, תחת כנפי אליפות הסופרבייק העולמית. אליפות זו משמשת כמקפצה לעולם המרוצים הבין לאומי, ואמורה לתת נסיון ובמה לרוכבים צעירים וכשרוניים מכל העולם. מי ששמע על משפחת לוי בוודאי מודע לעובדה שמוטוריקה עוברת למשפחה הזו בדם, ושכל האחים בה עוסקים ברכבים ממנועים כאלו ואחרים.

הכרותי עם משפחה זו הולכת אחורה הרבה שנים כאשר אחיו של מולי, משה, הוא חבר קרוב שלי וקרוב לליבי. גם הוא בעל מוסך באותו מתחם, ומכאן ההכרות שלי עם בר ואביו. את בר אני מכיר כבר כמה שנים טובות, ויודע עד כמה הוא רוכב מוכשר. מי שעוקב אחרינו בנזימה יודע שאנו מעודדים רוכבים ומתחרים, ולכן כאשר רוכב ישראלי הולך להתחרות בזירה הבין לאומית חשוב לנו לתמוך בו ולחשוף אותו לציבור הרוכבים הישראלי.

הראיון נערך בשלהי חודש מאי לאחר שבר חזר מהמרוץ הרביעי שלו מתוך שמונה, שהתקיים במסלול דונינגטון האנגלי, ובעצם מסביר לנו קצת מהיכן בר מגיע, לאן הוא שואף, מה הם ההשגים שלו עד כה, ובכלל מה המשמעות של ההשתתפות באליפות עולם.

באיזה גיל התחלת לרכוב?
בגיל שש, בשטח, על הונדה מונקי קטן.

מי היה המודל לחיקוי שלך?
כשהתחליתי לרכוב גיא אלייתים היה המאמן שלי ואחד מהאנשים אשר לימדו אותי לרכוב, ובכביש אלי חן, אשר התחרה בעצמו בחו"ל, הוא מאמן אותי ומשמש לי כמודל לחיקוי.

מתי התחלת לרכוב בכביש?
רק לפני שנה וחצי, בשנת 2008 נפצעתי בשטח, וכמעט חמש שנים לא רכבתי בגלל הפציעה. כשהחלמתי לא היו יותר מרוצים בארץ, אז החלטתי שלא שווה להפצע סתם. לפני שנה וחצי חיים שילינג (מאסטר-מכונאי, ורוכב מדהים) בנה ושדרג למרוצים שני אופנועים, אחד SV 650 ואחד GS 500 שהוא בנה לעצמו. יום אחד חיים לקח אותי לאיזה חניון לעשות סיבוב על ה-SV ונמשכתי לזה, אחרי תקופה ארוכה שלא באמת רכבתי, משם זה התפתח לכיוון התחרותי.

איך זה מרגיש להתחרות במסלולי מרוצים בין לאומיים?
כמו בחלום, תמיד חלמתי להגיע לחו"ל , החלום תמיד היה לרכוב בקבוצת מרוצים מסודרת באליפות בין לאומית. התחריתי בליגת האמאטורס (עממית) באליפות ה IMI האמריקאית של המוטוקרוס לפני שמונה שנים, ב-2006, ומאז רציתי לחזור להתחרות בחו"ל.

מי מטפל לך באופנוע תוך כדי סוף השבוע?
ישנם שלושה מכונאים של הונדה שאמורים לטפל באופנועים, אבל אין להם את היכולת לטפל בעשרים וחמישה אופנועים באופן אישי, ולכן אנחנו מטפלים בסט-אפ של האופנוע ובפינישים, לפעמים אבא שלי מגיע לעזור עם האופנוע, לפעמים אחד המכונאים שלנו, אבישי, ולפעמים זה חיים שילינג שמגיע, כל פעם מישהו אחר, והם עושים עבודה מדהימה, באמת צוות מדהים שיש לנו במוסך.

איך עובר עליך תהליך ההסתגלות לרכיבה תחרותית מול אנשים בגיל שלך, שיש להם נסיון של שנים על מסלולי מרוצים בחול?
בהתחלה כשהגענו בפעם ראשונה למחנה אימונים, הרוכבים האחרים היו פשוט נעלמים לי. אבא שלי אמר אמר לי שאני בטוח יהיה בטווח של העשרים הראשונים, וזה נתן לי בטחון להמשיך להתאמן ולא לוותר לעצמי, וזה מה שדחף אותי ונתן לי את הבטחון ואת הידע הפנימי, שאני יכול להגיע לפחות עד לעשירייה הראשונה. באתי עם בטחון למחנה האימונים, וראינו שהשנה יש עשרה פחות רוכבים משנה שעברה, אבל נשארו רק הרוכבים הטובים של עונה שעברה. הרוכבים הללו בעלי נסיון עצום של מינימום חמש שנים במסלולי כביש. הונדה שכרו לטובת הרוכבים באליפות את ג'רמי מקוויליאמס, שהיה רוכב GP מוכר ובעל הישגים (לשעבר בקבוצת אפריליה) בין היתר, והתפקיד שלו הוא לעזור לנו להתאקלם ולפתח את סגנון ויכולות הרכיבה שטמונים בנו. רק עכשיו אני מרגיש שאני מסתגל כמו שצריך למהרויות, למסלולים ולאופן הרכיבה הנדרש ברמות האלו.

מה ההבדל בסטינג (כיוונים והתאמה) של האופנוע בין מסלול יבש לרטוב?
ההבדל הוא שבגשם האופנוע צריך להיות רך יותר, ולכן מרככים את המתלים ושמים צמיגי גשם, וביבש הסטינג של המתלים והבולם האחורי צריכים להיות הרבה יותר קשיחים בכדי שתוך כדי פנייה חזקה ובלימה חזקה, האופנוע ישאר יציב ולא יזוז יותר מידי, לעומת רכיבה בגשם, ששם אתה צריך שהמתלה יספוג את הבלימה של האופנוע, ולא יעביר את האנרציה והמשקל לצמיגים ויגרום לאיבוד אחיזה.

איזה שיפורים יש על האופנוע של האליפות הזו לעומת האופנוע הסטנדרטי?
צינורות בלם שזור, רייר סטים (רגליות רוכב), אגזוז של טרמיניוני פול סיסטם, פילטר אוויר פתוח, דלק מרוצים , קליפאונים נמוכים יותר, מתלה אחורי של אוהלינס וכל המנגנון הפנימי של המזלג הקדמי הוא רכיבים של אוהלינס.

אתם רוכבים עם צמיגי סמי-סליקס במרוצים ובאימונים?
הצמיגים הם פירלי סופר קורסה, שזה כמו סליקס אבל עם חתכים קטנים לתקינת כביש, ובעצם זהים לצמיגים שמתחרים איתם בסורפסטוק מבחינת התרכובות.

איך המרגש לרכוב על צמיגי מרוץ?
אתה מקבל צמיגים טריים לחלוטין, חדשים לכל סוף שבוע, וכשאנחנו עולים על המסלול הצמיגים כבר חמים לאחר שהגיעו לטמפרטורה של שמונים מעלות עם מחממי הצמיגים, בנוסף לזה האספלט עצמו הוא מדהים ומתאים לסוג ואופי הצמיגים מבחינת האחיזה והתחושה.

אומרים שכל אדם אשר מתחיל להתחרות במסלול מרוצים, שלא לדבר על מסלולים כמו שאתה רוכב בהם, נוטה להתרסק וליפול לא מעט, אתה מאוד הרשמת עם העובדה שלא נפלת במהלך מרוצים עד כה למרות שזה הוא הנסיון האמיתי באליפות עולם הראשון שלך, מה אתה אומר על זה? אתה חושב שהנסיון במוטוקרוס עוזר לך במקרה הזה?
כן. הנסיון ברכיבת שטח אגרסיבית מאוד עוזר להתמודד עם איבודי האחיזה, במיוחד ברכיבת גשם אינטנסיבית של מרוץ, בעיקר מפני שבשטח אתה כל הזמן נמצא במצב כלשהוא של החלקה. אני מתאמן בנוסף על רכיבת דריפטינג, כמו שכל הרוכבים המובילים בעולם עושים.

עכשיו בוא נעבור קצת על פרוט המרוצים ובאיזה מקומות סיימת עד עכשיו ונתחיל מהמרוץ הראשון של העונה עד למרוץ האחרון שלך:
מרוץ ראשון באראגון: סיימתי במיקום העשרים
מרוץ שני באסן: סיימתי במיקום החמישה עשר
מרוץ שלישי באימולה: יצאתי החוצה בפתיחה של המרוץ, ולכן סיימתי במיקום ה-שמונה עשרה
מרוץ רביעי בדונינגטון: סיימתי במיקום החמישה עשר, אבל טעינו בבחירת הסטאפ של האופנוע בגלל שינויי מזג האוויר התכופים של ובכל זאת סיימתי בנקודות.

עכשיו המרוץ האחרון שנערך במסלול דונינגטון פרק, אני יודע שאתה קצת לא מרוצה מאיך שהמרוץ הלך, אבל בכל זאת הבאת נקודת אליפות מאוד חשובה וראוייה, ספר לקוראים שלנו קצת מה הלך שם?
כשהגענו לאימונים המסלול היה יבש לחלוטין וראיתי שהרמה שלי היא גבוהה ביותר וצמצמתי על המובילים, מקצה הדרוג ביום שבת היה רטוב לחלוטין וסיימתי אותו במיקום השישה עשר אבל לקראת המרוץ עצמו לא היה ברור אם הולך לרדת גשם או לא, ולכן בחרנו בצמיגים רטובים והכיוון של האופנוע היה מכוון אליו הוא למסלול רטוב, מה שהתברר כטעות כי המרוץ עצמו היה יבש, אבל למרות כל זאת סיימתי את המרוץ בתוך הנקודות, במיקום החמישה עשר עם אכזבה קלה, אבל עם הידיעה בתוכי, שאלמלא הבחירה השגויה הייתי מסיים במיקום הרבה יותר טוב מזה.

שאלה אחרונה היא, לאן פניך מועדות מכאן והלאה, מה השאיפות שלך לשאר העונה?
השאיפה היא להיות בעשירייה הראשונה, לאחר מכן בתכלס, החלום האמיתי הוא להביא גביע, ולעשות עוד עונה בקטגוריה הזו בשביל להראות מה אני שווה ושעם קצת נסיון אני יכול לתת בראש להרבה רוכבים טובים אחרים שם שיש להם שנים על גבי שנים של יותר נסיון ותקציב ממני.

מילה אחרונה לספונסרים:
תודה רבה ללרט על הקסדות המצויינות והתמיכה
תודה מיוחדת לצוות אופנועי השרון שבלעדיהם אין שום סיכוי שהייתי מגיע לשם
תודה לחברת מסלולים שנותנים לי מקום להתאמן בו ועזרה עם קידום היכולת להתחרות בחו"ל
תודה להונדה ישראל שתומכים ועוזרים
ותודה גם לאתר נזימה על העזרה וקידום הספורט המוטורי.

תוך כדי הראיון עם בר והשיחה עם אביו, התרשמתי מאוד מהרצינות, הגישה המקצועית והאהבה שלהם למרוצים ולספורט עצמו, פשוט גאווה לציבור הרוכבים פה במדינה, בתקווה שהשגיו של בר יפתחו דלתות עבור רוכבים אחרים בזירה הבין לאומית.

מי שרוצה להתעדכן ולעקוב אחרי בר מוזמן להכנס לדף הפייסבוק של בר לוי באליפות, ומוזמן לעקוב אחריו כמובן באתר נזימה ובעדכונים שלנו לגבי ההשגים של בר בארבעת המרוצים שנותרו בעונה.

העומס הכלכלי של השתתפות באליפות בין לאומית כזו בחו"ל מסתכמת בעשרות אלפי שקלים לעונה ולכן אם היה לבר תקציב להתאמן במסלולים שונים בחו"ל התוצאות היו הרבה יותר טובות למרות שגם היום הן מרשימות ביותר, ולכן מי שיכול ורוצה לקדם את הספורט המוטורי בכלל ואת בר המוכשר בפרט מוזמן ליצור קשר עם בר או צוות אופנועי השרון בדף הפייסבוק בנוגע למתן עזרה/ספונסר.