טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
שם הרי גולן, תן גז וסע אליהם


   27-01-2015, טל דשא   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

הרבה שלג, זמן פנוי וטנדר שנותן עבודה גרמו לטל דשא להגיע ביחד עם חברים לנסיעה מושלגת בהרים. הוא חזר עם תובנות, עצות ותמונות עוצרות נשימה

גשם, שלג, סערה, הכל טוב ויפה, אך כאשר הבלאגן נגמר נשאר הגולן לבן. אז למרות שהאטרקציה הגדולה היתה הר החרמון , עבדכם הנאמן וכמה מחבריו החליטו לטייל בשטחי הגולן עם טנדר ישן.

הבעיה במדינתנו הקטנה בכל מה שנוגע לשלג היא לא רק שיש לנו את אתר החרמון בלבד, אלא גם עצם העובדה שגם בחרמון לא יורד יותר מדי שלג בשנים האחרונות.

בשנה שעברה האתר היה סגור לחלוטין, אז השנה החלטנו אני וכמה חברים שצריך לטייל בשבילים בשלג ולא לחכות בתור כמו כולם בכדי להגיע לאתר החרמון הצפוף והיקר, הרי בסופו של דבר אין כמו טיול שלג מקפיא אוזניים בשביל להרגיש אירופה.

את היום התחלנו שני רכבים בסך הכל כאשר בכל רכב ישנם שני אנשים, ארבעה חברים שיוצאים ליהנות להם. מטרת הטיול היתה לא רק לטייל בשטח אלא גם לטייל בכביש משתי סיבות.

הסיבה הראשונה היא שבכביש אפשר להגיע ממקום למקום מהר יותר אך הסיבה העיקרית היא שרוב השבילים לא פונו משלג מן הסתם ואי אפשר לתכנן ציר מראש כמו שצריך.

יום שלישי, מניעים את הרכבים בשעה 7:30 ויוצאים מאזור המרכז לנקודת המפגש בכביש 6 לכיוון צפון.
הפתעה ראשונה - נראה שכל עם ישראל החליט לקחת חופש והתחנה עמוסה לעייפה, אך אין מה לעשות ואת הקפה הראשון של הבוקר צריך לשתות. יאללה קפה ולדרך.

כמה פרות, בשביל הנוף

רוב עם ישראל מעדיף לנסוע לצפון דרך יוקנעם/כביש 6 ומכיוון שראינו את כמות התנועה החלטנו לנסוע דרך אום אל פאחם, כביש הסרגל, התענכים ומשם לכיוון בית שאן ועד לכינרת היפה שלנו.

מהכינרת עשינו דרכנו עד לשלג כאשר עברנו בכמה שבילים שחוטאים למטרת השלג אך אין מה לעשות ושטח הוא שטח ובוודאי שעדיף על נסיעה בכביש.

הגענו לשלג, פניה ימינה לכיוון טורבינות הרוח של אלוני הבשן והופ, איזה בחור נחמד עם מיני-ואן 2 על 4 החליט לנסות לעלות למעלה, אך אין שום סיכוי. הוא נתקע, וקיבל מחבריי עזרה (אני על קביים כך שאין לי איך לעזור..)

עולים למעלה, השלג מדהים, אין מה לומר, הנסיעה עצמה בשלג מעניינת, מכיוון שבמקום להחליק במהירות, עושים זאת במהירות זחילה, משעשע משהו, אך אם אין לכם צמיגי 100 אחוז טובים וקצת ניסיון, מדובר בעניין מסוכן.

הבעיה היא שכאשר מתחילים עלייה, אי אפשר להפסיק באמצע והחזרה, כלומר הירידה היא עניין שיכול להיות מסוכן למי שלא מנוסה מספיק בנהיגת שטח, אך לבעלי הנסיון לא צריכה להיות בעיה אם זוכרים את כלל הבסיס שאומר לא נוגעים בברקסים, משלבים הילוך כוח ויורדים לאט. בכיף ובעיקר, בזהירות.

כאשר הגענו לתחנת הרוח הנוף היה עוצר נשימה, היינו לבד בלי עוד אנשים מסביבנו כאשר הכל לבן עד לאן שהעין רואה, אך היה הקור מקפיא...

מתחנת הרוח המשכנו לחורשה הצמודה שגם היא היתה מלאה בשלג. עצירת קפה שניה ואחרונה להיום, כמה עוגיות טובות, מחצלת, כיסאות ואיך אפשר בלי כמה פרות טובות שמשלימות את הנוף המדהים.

עולים לשטח, ב-ז-ה-י-ר-ו-ת


ותודה למגן גחון המאסיבי

אחרי הקפה המשכנו על הכביש, השבילים בהם תכננו לעבור היו חסומים מפאת כמות השלג, אך כן מצאנו שביל אחד בהמשך הדרך שהוביל אותנו ליער אודם, לא לפני שעצרנו (שוב) לעזור לעוד מישהו שנתקע קצת עם טנדר 2 על 4.

כמובן שרוב הג'יפאים מכירים את השבילים באזור, אך הנסיעה בשלג היא כל כך שונה ומיוחדת שהתחושה היא כמו בפעם הראשונה. הבעיה בשביל זה היתה הסלעים. האבנים הגדולות מתחבאות להן מתחת לשלג וגם השילוב של שלג ובוץ יוצרים מצב שבו קשה להעריך את גובה האבן/סלע שנמצאים על השביל. כמובן שאי אפשר לרדת מהשביל, או (יותר נכון לא מומלץ) מכיוון שקשה עד בלתי אפשרי להעריך את עומק השלג בצדי הדרך ובור אחד קטן יכול להוביל לתקיעה אחת קטנה או במילים אחרות, סוף מעשה במחשבה תחילה ותודה רבה למגן הגחון המאסיבי ששומר על מכלולי הרכב.

אחרי יער אודם עצרנו לאכול ולמרות שרוב השבילים היו חסומים ולצערנו בילינו גם הרבה בכביש, הטיול היה מדהים , כלכך מדהים שבדרך חזרה החלטנו לעצור על גדות נהר הירדן לסיגריה אחרונה לפני שנכנסים לפקקים, ועוד איזה פקקים.

מטרת הכתבה הזו היא אחת- להראות שלא צריך ללכת אחרי העדר. אפשר גם לטייל בלי מיליון אנשים מסביב, בלי לחכות בתור שלוש ארבע חמש שעות בכניסה לאתר החרמון , קצת שטח, קצת כביש, העיקר לטייל וליהנות.

אך ישנם גם כמה בעיות, כמות הזבל שעם ישראל זורק בשטח היא בלתי נסבלת, ברור שלא כולם מלכלכים ומטנפים אך אם אתם רואים מישהו שעושה זאת, תנו לו מילה קטנה, עצרתם לקפה? נא לאסוף את הלכלוך שמסביבכם גם אם הוא לא שלכם, כך נשמור על ארצנו הקטנה והיפה ועוד דבר אחד קטן, אין שביל? לא נוסעים, לא שוברים את האוטו סתם, לא מסכנים את עצמנו ובעיקר, לא הורסים את בית המחיה של חיות הבר ואת היופי של הטבע שמסביבנו.







תגובות לכתבה
1.אורן 27-01-15
כתבה מעניינת , ניצול נכון של השלג.
2.טל דשא 27-01-15
התמונה התחתונה אגב באדיבות רועי ושירן כגן
3.טל דשא 27-01-15
התמונה התחתונה אגב באדיבות רועי ושירן כגן
4.טל דשא 27-01-15
התמונה התחתונה אגב באדיבות רועי ושירן כגן
5.אור סופר 28-01-15
שוב הצלחת להביא מודעות חדשה.מתוך עשרות האלפים, במקום לעמוד בתור כמו טלאים וגם להשאיר שם איזה 78000 שקל על ציוד, ישנם בודדים שיודעים למקסם את מה שפשוט מונח לרגלם..
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 10:33-24.