טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
מלך הגבעה ‏2007


   26-08-2007, ערן שלמה   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

"אני מתחיל לטפס במעלה הגבעה ,במטרה למצוא את נקודת הצילום האולטימטיבית , אחרי כמה דקות של טיפוס אני מוצא את עצמי שרוע על האדמה ,נשען על השלט המציין את הגובה 180 מטר, רואה שחור בעיניים על סף עילפון תחת צלו של עץ שקמה ומסדיר נשימה, או שאני לא בכושר או שהעלייה הזו רצחנית הרבה יותר ממה שהיא נראית. "

אירוע ההתרמה לחברי ראלי הפרעונים 2007 נכנס לדפי ההיסטוריה בצורה הכי חיובית שאפשר , תודות לצוות היגוי והפקה יוצא מן הכלל ,אחד מאיר דיקר "סדיסט בזכות",ולא פחות מ40 משוגעים שכיוונו כידוניהם לעבר גבעה אכזרית בת 210 מטר של מדרגות דרדרת אבנים ואבק טחון דק דק...

צמד ערן את ערן , גלוסקא את וולנדברג , יוצאים לראלי הפרעונים בחודש הבא, כדי לחפר על הפער בין הכסף שהצליחו לגייס עד כה מספונסרים , ישבו וחשבו להפיק אירוע שכל הכנסתיו יהיו מוקדשות ליציאתם למצרים. אם רק משה רבנו היה חושב על אירוע שכזה , אולי בסופו של דבר העם היהודי לא היה נרדף במשך 2000 שנה. השניים חברו למאיר דיקר , שכבר רשם בקורות חייו מספר הפקות מוטורית בארץ , והעלו את רעיון "תחרות טיפוס גבעה" .

בערב יום חמישי הטלפון צלצל , מעבר לקו איציק קראקס, מכונאי בצוות הסיוע של ניצן שקל בראלי הפרעונים אשתקד ובחודש הבא:
- "אחונה (אחי בכורדית מדוברת) , איפה בדיוק המשוגעים עולים על ההר בשבת ?!"
- "הר חורשן ,איפה שעמיר התפוצץ עם הבאגי בטיול בשנה שעברה"
- " צ'אפי גם יבוא , אז נתראה שם ..."

כעבור יומיים , דפיקות בחלון . צ'אפי , הידוע בשמו צביקה נפתלי , שותפו של קראקס בצוות הסיוע במצרים. "קום כבר צריך ללכת ..."
כביש 6 עבר חלף לו במהרה , קיצור קליל דרך השטח ופתאום נגלים לעיני פקק תנועה ארוך ואנחנו באמצע השטח ביום שבת ... מספר דקות לאחר מכן ולאחר שתרמנו 10 שקלים למען מטרה טובה , החנינו את הרכב ברחבת חנייה עמוסה שלא הייתה מביישת את איקאה במוצ"ש.
שלושה צילות ארוכות נפרסו להן , האחת כרכבת הפיטס , סטרילית לחלוטין מהקהל הרחב , אחת למרגלות ההר למען הקהל , ונוספת כמעיין "שוק מאולתר" המכיל החל ממוצרי אופנה ,ציוד רכיבה ואבזור , טיפולי שיאצו ועוד אחת משלנו - הגר הנזימאית הצפונית שעשתה שירות עבור חברנו מפול-גז ומכרה חולצות .

אני מוצא עצמי עומד למרגלות הגבעה , מסתכל ימינה ושמאלה ,שלום שלום לחברים ומתחיל לטפס במעלה הגבעה,במטרה למצוא את נקודת הצילום האולטימטיבית , אחרי כמה דקות של טיפוס אני מוצא את עצמי שרוע על האדמה ,נשען על השלט המציין את הגובה 180 מטר, רואה שחור בעיניים על סף עילפון תחת צלו של עץ שקמה ומסדיר נשימה, או שאני לא בכושר או שהעלייה הזו רצחנית הרבה יותר ממה שהיא נראית.

התחרות התחלקה לשלוש עליות בדרגות קושי שונות זו מזו , עפ"י חלוקת קטגוריות מתחילים,עממית, מקצועית לפי נפחי מנוע קטנה , בינונית ופתוחה . וקטגוריה נוספת , האופנוע המיוחד , שכללה משתתף אחד בעל חריץ עמוק מתחת לקסדה ועונה לשם אלי פנגס .
העלייה השמאלית , הייתה הראשונה בזה אחר החלו הרוכבים להתעמת עם העלייה המאובקת , נפילה פה ונפילה שם בעיקר בקרב המתחילים והעממית . מי שלא צלח בהזדמנות הראשונה קיבל אפשרות נוספת לעבור לשלב הבא .
העלייה הימנית , ברמת קושי גבוהה יותר כבר החלה לסנן את המתחרים מהקטגוריות השונות .
האמצעית , הקשה ביותר משולבת מדרגות סלע ואבני דרדרת גבתה קורבנות רבים ולמעשה רק חמישה רוכבים הצליחו לטפס עד הסוף . יובל נתנוב, עפרי שטראוס, זוהר גלילי, איתמר פסקל ויוני לוי.
הפיינל הגדול נערך בין חמשת הרוכבים שנדרשו לעלות את הגבעה משלושת המסלולים בזה אחר זה . מי יצא מלך הגבעה? יוני ,תופעת טבע רכובה על דו גלגלי ,לוי. שהצליח לעלות 139 מטרים ברכיבה האחרונה.

תגובות...

גלריה...








כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 10:51-24.