טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
שומאכר בארץ הראלי


   28-12-2016, שי חודרה   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

צילום:yoniphotos

שי חודרה קיבל שלוש שנים של "הפסקה", עד הטלפון המיוחל שהקפיץ אותו חזרה אל השטח. לסוף המסלול הוא לא הגיע, אבל ראלי אשלים נכנס לו חזק לתוך הלב. פרויקט "גולשים כותבים"

הדוושה נדבקת לרצפת הרכב המנוע מתחיל לשאוג, המהירות עולה בקצב מטורף, ואנחנו באוויר...
האם נתהפך? נתרסק? איך זה ייגמר?

בליל יום ראשון הטלפון צלצל. על הצג – מיכאל חן. הפעם האחרונה שדיברנו הייתה לפני כשלוש שנים, לאחר שזכינו במקום הראשון בתחרות עבירות בפרדס חנה. תהיתי מה קורה עם מיכאל. ובשעה כזאת? אולי קרתה לו תקלה במחשב והוא צריך עזרה?

לא חשבתי לרגע מה יקרה החל מאותה שיחה.

מיכאל עדכן אותי שביום שישי הקרוב מתקיים "ראלי אשלים". הוא משתתף, והוא צריך אותי. באותו הרגע, לא היה לו חשוב שאין לי רישיון בתוקף ומעולם לא ניווטתי בראלי. מבחינתו, מחדשים רישיון ומנווטים בכל מצב.
כמובן שמיד הסכמתי, ואפילו לא טרחתי לשאול מה מצב הרכב, האם יש ציוד ניווט, האם יש קסדות או קשר. החלטנו שמשתתפים ומעכשיו מתחילים לדאוג לכל הנדרש.

למחרת תיאמתי בדיקת עיניים וקבעתי בדיקות רפואיות לשעה 22:30.. זהו! הגשתי את המסמכים. מדהים איך הדברים מתגלגלים מהר כשיש לחץ של זמן.

רק ביום שלישי, נזכרתי לבדוק עם מיכאל מה מצב הרכב, עם מה מנווטים ומה עם קסדות. מיכאל הזכיר לי שיש לי קסדה אצל דודי בר-מואב. התקשרתי לדודי, סיפרתי לו שאני מנווט למיכאל ואני צריך את הקסדה, ועוד באותו לילה הגעתי לדודי לקחת את הקסדה.

מיכאל סיפר לי שהביא מחבר טרהטריפ ישן ובסיועו האדיב של יובל מלמד ניסה להפעילו, אולם בשל כשל טכני לא הצליח. מיד התקשרתי למיקי יוחאי, עדכנתי אותו שמיכאל ואני משתתפים בראלי ועל הכשל בטרהטריפ. ללא היסוס, מיקי הציע להשאיל לנו את הטרהטריפ האישי שלו שמבוסס GPS.

נסעתי לביתו של מיקי יוחאי. מיקי הכין כבר את הטרהטריפ והדריך אותי כיצד להשתמש בו. כמו כן, צייד אותי בטיפים חשובים מתוך ניסיונו הרב בתחום.

יצאתי ממיקי ונסעתי לקריות לפגוש את מיכאל והרכב בסדנת M.D.O של מאור ועוז, שם הרכיבו את הטרהטריפ והפעלנו אותו בסיוע טלפוני של אדר מלמד. הבחנתי שאין שמשה קדמית לרכב והצעתי למיכאל לנסות לארגן שמשה. מיכאל מיד טיפל בנושא וכבר למחרת היתה שמשה חדשה ברכב. בתוך כך באותו לילה רן סיטון עזר לנו לבצע את הרישום, חמש דקות לפני סיום ההרשמה. ממש ברגע האחרון, לפני חצות.

יום חמישי הגיע, מתארגנים לנסיעה. לפני כן, נותרו כמה שיפצורים אחרונים לרכב וכיול הבולמים. מיכאל נסע מהקריות לחדרה לכייל את הבולמים ובילה שם כמה שעות בניסיונות ובדיקות. וכך מצאנו עצמנו מגיעים לאשלים ב-1:00 בלילה לאחר סיום הכיול.

מיכאל אירגן מבעוד מועד לכל הצוות לינה באשלים עם ארוחת בשרים ובירות. נכנסנו לישון בשעה 2:00 בלילה, וכיוונו שעונים ל-5:00 בבוקר.

ב-5:30 בבוקר נכנסנו לרכבים, ונסענו לחורשת סקוט, מקום ההתארגנות. לאחר קבלת הפנים הנעימה, הראו לנו היכן המקום שלנו בפיטס והתחלנו בהכנות אחרונות למירוץ. אנשים הגיעו והתעניינו מה אנחנו עושים פה. זה לא מגרש המשחקים שלנו. רכב עבירות ש"זוחל" על 40 קמ"ש, לא מתאים לראלי. וזה די היה נכון. הרכב הזה מעולם לא נסע מהר. מדובר ברכב שטיפס על סלעים בזחילה, ומעולם לא נסע יותר מארבעה ק"מ ברצף. הם גם לא ידעו שזו הפעם הראשונה שאני עולה על הרכב הזה.

קיבלנו ספר דרך, GPS של פוינטר ומדבקות עם מספר לרכב. התחלנו את התדריך עם הערות על ספר הדרך. רפי כהן עדכן אותנו על כמה חריצים חדשים ומסוכנים שהתגלו בלילה ונתבקשנו לסמן ולהדגיש אותם בספר הדרך. כמו כן, רפי עדכן לגבי סדר ההזנקה: בקטגוריית העבירות צחי מדהלה מזנק ראשון, מיכאל ואני אחריו, ושמעון ראובן אחרינו.

הזמן עבר מהר ופתאום נקראנו לנקודת הזינוק. נכנסנו לרכב בזריזות ויצאנו אל נקודת הזינוק. בדרך, אמרתי למיכאל "הכי חשוב לסיים ולשמור על הרכב"...


רפי קיבל אותנו בנקודת הזינוק, וידא שאנחנו מוכנים והזניק אותנו. מיכאל לחץ על הדוושה כאילו אין מחר. רק לפני רגע אמרתי לו שחייבים לשמור על הרכב. התחלתי להתרגל לקצב והרגשתי טוב עם התגובות של הרכב ועם הקצב שמיכאל קבע - מהירות של 3 ספרות. הרכב גיהץ את השבילים, הטרהטריפ ספר את המטרים והאנדרנלין התחיל לעלות.

הרכב מפתיע לטובה, התחלתי להרגיש ביטחון ברכב, והבנתי שיש לנו סיכוי טוב. רק שמיכאל ישמור על הרכב. די מהר הבחנו ברכב של צחי שהוזנק לפנינו. הגענו אליו במהירות וניסינו לעקוף. מיכאל נאלץ להוריד את הרגל מהדוושה ואני התחלתי להלחיץ "תעקוף תעקוף".

לקטגוריית "גולשים כותבים"
רוצים לשתף אותנו בחוויות שלכם? כתבו לנו

הנה יצא לו "השומאכר"!

מיכאל ביצע עקיפה מטורפת מהשוליים, החזיר את הרכב למסלול, חזרנו לקצב המהיר והרגשנו טוב עם הרכב. נצמדנו לספר הדרך שדייק בנקודות האיפוס ובפניות. הגענו לאזהרה הראשונה לחריצים, באופן מפתיע מיכאל הקשיב לי והוריד את הקצב. לאחר מכן הגיעו הבאמפים וגם שם מיכאל נשאר באיזון, וגם שם אני מזכיר לו שצריך לשמור על הרכב.

אנחנו כבר ב CP1. מרוצים מעצמנו' המשכנו עם הקצב. לקחנו סיבוב ימינה קצת מהר מידי, ותוך כדי מבינים שפירקנו את הגלגל האחורי השמאלי. מיכאל החליט שכך ממשיכים למרות שנשארו עוד 30 ק"מ. אמרתי לו שאם כך הוא מחליט אז זה מה שנעשה.

ראיתי בספר דרך שהגענו לאזהרה של דרופ ואחריו חריץ עמוק מאוד. הזהרתי את מיכאל וביקשתי ממנו להאט משמעותית את הקצב כדי לעבור את זה בשלום. אבל!!! ראינו רכבים של צוותי צילום ומיכאל החליט לעשות להם את ה"הצגה".

במקום שכולם בוחרים ללחוץ על הברקס ולהאט עד כמעט עצירה, מיכאל הדביק את הדוושה לרצפה, המנוע התעורר לחיים, עברנו את הדרופ, נכנסו בחריץ, עפנו באוויר, זה הרגיש כמו נצח. חשבתי לעצמי: "הנה אנחנו מתהפכים, מתרסקים, לא יודע איך זה ייגמר". ואז הגיעה המכה - נחתנו רחוק מהקפיצה, רחוק מהמסלול בשוליים, על הסרן הקדמי וכמעט התהפכנו. מיכאל הצליח לתמרן את הרכב, שמר שלא יתהפך והחזיר אותנו אל המסלול.

זה בהחלט היה מפחיד!

בלי להאט ולחשוב יותר מדי, מיכאל המשיך בשביל אל המרשל ב-CP2. המרשל סימן לנו לעצור והצביע לעבר הגלגל הקדמי. מה שעניין אותנו זה שיחתום ונמשיך. מיכאל לחץ שוב על הדוושה ולפנינו ישורת ארוכה מאוד. לפתע, הרכב ביצע "צלחת" כפולה ואנחנו הבנו שלא בדיוק נצליח להמשיך. הרחקנו את הרכב מהמסלול ובדקנו מה קרה. כאן הבנו שעבורנו המרוץ נגמר.

גלגל אחורי פרוק עם צמיג קרוע, גלגל קדמי ימני פרוק וגם שם הצמיג קרוע, והגרוע מכל – סרן קדמי שבור לשניים. עברנו 25 ק"מ, נהנינו מאוד, היה שווה! אבל מה ציפיתם משומאכר?

לאחר המתנה בת כמה שעות עד שכל הרכבים סיימו, הגיע אלינו רן סיטון מההפקה עם צוות הסיוע שלנו שחר שוילי ואמיר רביב. עם עגלה כדי להחזיר את הרכב חזרה לפיטס. בכך הסתיים היום שלנו וההשתתפות הראשונה שלי כנווט בראלי. חוויה בלתי נשכחת.

ברצוננו להודות למארגנים על אירוע ומסלול מאתגר. לצוות שלנו: שחר שוילי ואמיר רביב,יהודה נבון (פחימה) ודודו ליאני, מאור ועוז מסדנת M D O, לאבי קליין על מירמור בונה, לאביתר כהן האיש והמתלים, רוסלן הטכנולוג, בוריס המחשמל, וכמובן למנוע האנרגטי שבלעדיו לא זזים, קונו קונו אוהבים אותך יא קונו קונו משה אדרי הגדול. תודה גדולה לספונסרים שלנו: לעופר מנענע גז, למור מוטלו מצברים ולאדר מזגנים.







תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 17:42-24.