טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
טיול פסח במדבר: לעסנו כמויות של בוץ ומים אבל היה נדיר


   21-04-2017, שלמה סטובצקי    
  שלח כתבה זו בדוא"ל

שלמה ארז את המשפחה ואת הרכבים ויצא לטיול שטח מדברי באזור הערבה ואילת. הוא בטח שמח שהוא לא ביטל למרות השיטפונות והגשם. היה שווה

כמו בכל שנה, הגיע זמן טיול פסח המסורתי. הבחירה הפעם הייתה על מסלול קליל: כינוס ולינה במכתש רמון, נחל חדב, נקרות ויציאה לכביש הערבה , עד חניון לילה ברק ליום הראשון (הלילה השני) . מחניון ברק דרך פארן חזרה לכביש הערבה , דרך ציר המערכת, מאגר עשת, ביקור בחי-בר, עמודי עמרם, שמורת עברונה, בריכות המלח ועד אילת ללינת לינה. את היום האחרון תכננתי בשמורת האלמוגים וחזרה הביתה .

החניון הראשון שנבחר: "חניון נקרות". תחזית מזג האויר טוענת לגשמים שוטפים ושטפונות בקנה מידה גדול בכל איזור הדרום. הלחץ לבטל את הטיול או לפחות להזיזו קדימה הולך וגובר, עד להחלטה אישית שלי: " אני יוצא לטיול לפי הלו"ז שפרסמתי , מי שמעוניין יכול להצטרף , מי שלא , תמיד יש שנה הבאה".

וכך בבוקר הטיול, מארגן את הרכב , קניות אחרונות ויציאה לדרום. בשעה 12:00 מניע את הרכב ומתחיל עם בני הגדול בנסיעה לכיוון מצפה רמון. מזג האויר ,אכן, לא מסביר פנים , יש מצב שהחזאים הפעם קלעו בול? בסביבות 15:00 , אני מגיע לחניון הלילה, נקודת הכינוס, לאחר שקצת הסתובבתי במכתש , אך הגשם שירד גרם לי לוותר. לא מטיילים בשטח ברכב אחד.

יושב עם הבן ברכב , גשם זלעפות מכה על חלונות הרכב ומתחיל לטפטף לתוך הרכב ,דרך הריקבונות והגומי המיובש סביב השמשות (בכל זאת רכב שנת 1993 ומטופל זוועה). הראשונים מתחילים להגיע . בהפוגה הראשונה נפרשת יריעת PVC ועכשיו ניתן לצפות בגשם מבלי להרטב. לפי התחזית המצב אמור להחמיר, הדיווחים שמגיעים אלינו כוללים ברד בכביש הערבה וכבישים חסומים עקב שטפונות , אך אצלנו בחניון לקראת שעה 20:00 , פסק הגשם לחלוטין ואפשר לנו למנגל ולייבש בקבוקי ארק. הבוקר הפציע עם שמש נעימה והרגשה טובה שיהיה ניתן לבצע את הטיול המתוכנן , טלפון זריז לרט"ג לאישור נוסף למסלול , ויוצאים לדרך .

כמות הגיפים -9. סוג הרכבים – מלנד קרוזר 8V מדוגם לטיולי סהרה ועד גימני סטנדרטי . סוג הנהגים – ממקצועיים ועד ... לא חשוב נעצור פה. הלחץ שלי גובר , הפרמטר היחיד הידוע לי זה הקו הכחול המתפתל ב"עמוד ענן" ומתווה את המסלול שתכננתי. כל שאר הפרמטרים , כולל הבטיחותי (למרות אישור רט"ג לתנועה על הצירים , עדיין אנחנו הם אלה שנמצאים בשטח ואני הוא זה שהקבוצה סומכת עליו שגם אחזיר אותם הביתה שלמים), אינם ברורים לי ואין לי מושג קלוש , איך יזרום היום ובאיזה חניון לילה נישן בסוף . כבר על הדרך לקראת נחל חדב , נתקלנו בחסימה בכביש , הכביש מוצף ולא ניתן לעבור . אתם ג'יפים, אם אתם רוצים תמשיכו" נאמר לי מאיש מע"צ שאמון על חסימה זו, המשכנו כמובן.

נכנסנו לנחל חדב , ציר של שעה בערך, אבל לא הפעם . הנחל פשוט זרם לו והסתיר מתחת למים החומים אפורים את כל הסלעים וכמובן מסימון השבילים לא נותר כלום , ממש ציר בתולי. קוליס טרי שימש אותי לבחירת נתיב הנסיעה והליכה רגלית לפני הרכבים היתה אמורה למנוע צלילה בלתי מתוכננת לתוך בור. קצב הנסיעה היה סביר עד שהגענו לבעלי הקוליסים , שני בחורים בלנד רובר גוררים עגלה עצומה של ציוד עבור "ההולכים ברגל" ואיתם הפקח שהגיע כדי "לפתוח את הציר". כל ניסיון לעקוף אותם נדון לכישלון , בכל זאת קבוצה של 9 רכבים ומסלול שלא ניתן לעקוף . את הזמן העודף שנישאר לנו עד סיום הציר , תיבלנו בחילוצים חוזרים ונישנים של הרובר עם העגלה , כולל החזרת צמיג שהתקלף מהגאנט, וקינחנו בחילוץ קצת מורכב של הפקח שנפל לתוך נקיק שהיה מוצף .

ציר של שעה? לאחר 5 שעות סיימו אותו והגענו לנחל נקרות . הזמן התחיל ללחוץ עלי ולכן ויתרתי על ביקור במיצד נקרות וניסיתי "לתת בגז" כדי לצמצם פערים ,תוך כדי ביצוע מעקפים למדרגות וקטעי עבירות (עקפתי את מעלה קצרה,ויתרתי על הר משא) . נזקים עד עכשיו , רק ברקס אחורי שנתפס במגנום , פרוק גלגל ,שחרור הברקס והמשך תנועה . הכביש כבר מחייך אלי מרחוק ,אך הילדים עוד רגע מתפוצצים . עוצרים במואה לארוחת חטיפים והליכה למיצד כדי להרגיע את החיות שלא יטרפו אותנו .

לחניון ברק הגענו עדיין באור , זמן שאפשר לנו להתארגן בנוחות ולבזבז את הזמן בניסיון למציאת קליטה לטלפונים ולהנות מנחילי הברחשים שחיפשו כל נקב בגוף האדם כדי לחדור אליו. השמיים עדיין עם עננים ומעניקים לנו זמן של "זוהר הדרום" , השמש השוקעת צובעת את השמיים בצבעים לא אמיתיים ומכניסים אותי למוד רוחני משהו (צריך סיבה להתחמקות שלי מעבודות ארוחת הערב).

אט אט לאחר שהלסתות מתעייפות והראש מסתחרר מנוזל הארק , נושרים האנשים לאוהלים ומתחילים בתחרות ניסורים. אף אני לא "קטלתי קנים" ובני מספר לי שהוא חשב על "לשים כרית על ראשי ולשבת עליה". בוקר חדש מפציע ,הברחשים חוזרים עם מלא כוח ואני מחליט שאת ארוחת הבוקר נעשה בהמשך , רק לברוח כבר מהחניון. "מה כבר יכול להשתבש"? שאלתי ומר' מרפי ענה לי :" מה דעתך על הכל?".

הנסיעה לכיוון אנדרטת ההולכים לפטרה ומאגר עשת , הייתה מלאה שלוליות ובוץ דק ושוב הבנתי שקצב הנסיעה לא יהיה לפי התכנון , הפעם אני בבעיה , התכנון כלל המון עצירות וביקור בחי-בר . כבר מתחילת הנסיעה אני מבין שצריך לצופף זמנים ועדיין אין לי מושג ירוק איך אני מספיק להגיע עד סוף היום לאילת תוך כדי "דקירת" כל הנקודות שבחרתי ( כדי להזכיר, היום כולל את אנדרטת ההולכים לפטרה , מאגר עשת , קצת דיונות לכיף ,טבילה בבריכה עלומה, חי-בר ,עמודי עמרם ,שמורת עברונה ,ותצפית על ציפורי הפלמנגו והחסידות בבריכות המלח ), תחילה חיפפתי את אנדרטת ההולכים לפטרה אך עדיין חייבים לעצור לארוחת בוקר לפני שכולם בורחים לי לכביש ומחפשים סניף ארומה.

הגענו למאגר עשת ובנוף "מדברי" מעלף , של אגם רחב ידיים , תחת סככה קיימת ,ערכנו את ארוחת הבוקר שכללה ביצים , חביתות ,חביתות מצה (מצה ברייט) שקשוקה , חביתה מקושקשת ו"עין". נקיון המקום ,חזרה על הכלים והמשך מגמה דרומה.

המדבר מכה בנו ללא רחם , בוץ ,סחף ושלוליות ענק בכל מקום . אני מוצא את עצמי מטייל ברגל לפני הרכבים כדי לגלות "מוקשים" (וגם לא בגרשיים) ,מכוסה בבוץ עד הברכיים וצועד בשלוליות ענק. את היציאה לכביש "זכינו" לראות לקראת שעה 14:00 ,בתקווה שהנסיעה על הכביש , תסייע בידינו להגיע לחי-בר לפני הסגירה.

נזקים : פלסטיקה שנעלמה מגימני ורדיאטור מחורר בD-MAX- שגריר הוכנסו לתמונה, הרכב ננטש על שול הכביש , הציוד והאנשים פוזרו בין הג'יפים הנותרים והמשך תנועה. הגענו לחי-בר בזמן , עדיין פתוח , אך המקום שינה יעוד ובמקום להיות מקום תיירותי חוייתי לאנשי העיר , הוא הפך להיות מרכז לשימור בעלי חיים בסכנת הכחדה. אז לא להגיע לנשרים , לא לרדת מהשביל , אין מרכז זוחלים ואו משהו נוסף מעבר ל9 סוגי חיות (מינים של עיזים, איילים , ראמים וצביים, חמורים, יענים ,צב שלא ראינו ועוד משהו שאני לא זוכר , סבוב של 40 דקות בלחץ ) .

בזכות הזמן שחסכנו בשמורה , הספקנו להגיע לעמודי עמרם , להצטלם והפעם נקודה לזכותי מול מרפי , קיים חניון לילה צמוד. הביקור בעין עברונה ודרומה עד אילת זיכה את מרפי בנקודה , הכביש החדש הדו מסלולי תחום בגדר הפרדה , כך שכדי להגיע לשמורה צריך להגיע עד הכניסה אילת ולחזור ולכן ויתרתי.

נותר עוד יום , הדי מקס במוסך באילת , תהיה מוכנה בשעה 13:00 , הילדים חסרי סבלנות , הבטחנו להם "שמורת האלמוגים", המבוגרים מתחילים להציג סימני שבירה והרכבים כבר צריכים תדלוק , מבחינתי סיימתי . השכמה מאוחרת ( כמעט ,אילולא שופר עופרי) קיפול איטי אחרי ארוחת הבוקר ונסיעה בשיירה ל"שמורת האלמוגים " לצלילה ושימוש במקלחות ושירותים לאחר 3 לילות בשטח. זה היה הטיול שהיה במילים , כדי להמחיש את הטיול הנדיר הזה ואת כמויות המים והבוץ שלעסנו, צפו בגלריה המרהיבה שמצורפת.

עכשיו אני בבעיה, איך אצליח לארגן עוד טיול ברמות הללו?

ניפגש בשטח
שלכם , שלומי סטובצקי

רוצים לשתף אותנו בחוויות שלכם? כתבו לנו





תמונות מהגלריה





תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 11:06-24.