ליגת העבירות החדשה מבית היוצר של באחה ישראל, יצאה לדרך באירוע אתגרי במיוחד. צוות גבאי, דווידי את נדי, יצא לרדוף אחרי הצוותים ברחבי העמק בכדי להביא לכם טעימה מהליגה הטרייה.

אמנם בת 60 אך לא מפסיקה להפתיע !! כן אני מדבר פה על ארצנו הקטנטונת שלא מפסיקה להפתיע עם מעברים, נקיקים, עליות ומורדות ומגוון אתגרים הטמונים להם לאורכה ורוחבה.
הקרדיט למציאת המטמונים מגיע להפקת הליגה, נועם היימן וחבורתו העונה לשם באחה ישראל.
יום שבת, ה- 17/01, קצת לפני שבע בבוקר, רק צפצופי הפס-קל של כביש 6 מזכירים לי שאני לא חולם אלא שאני באמת דפוק!! מה לעזאזל אני הולך לחפש בקור הזה בפאקינג מגידו?! ליגת העבירות החדשה זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לחפש, האם נמצא...??

באזור המזרחי של מנחת מגידו מצאנו את הצוותים לאחר הרשמה ובאמצע תדריך הבטיחות, לרשות העיתונאים והקהל הוקם אוהל שבו חולקו דפי מידע ומפות המסלול. הקהל הרב שהצביע ברגליים בנוכחותו נתן עוד הוכחה לכך שקיים רעב לספורט המוטורי בארצנו, ולקורא שאול מופז, דע לך שאין אנו מעוניינים בסיוע הומניטארי אלא בהרצת גלגלי השיניים הלא משומנים של מערכות החוק בארצנו.

אופי התחרות מורכב משילוב של מכשולי עבירות וקטעי ניווט קצרים, הדגש בתחרויות אלו הוא על מעבר המכשולים בצורה חלקה ומהירה ככל שניתן, תוך כדי עבודת צוות משותפת ובניצול מיטבי של כל הסוסים העומדים לרשותך ברכב.
המסלול שאורכו נאמד בכ- 20 קילומטרים כלל בתוכו 11 מוקדי עניין מרכזיים. אז מה היה לנו שם? חציית נחל, מעברי בוץ, מדרון תלול ביער מגידו, מעברים סלעיים בנקיק נחל קיני וטיפוסים אימתניים במעבה יער מגידו.

מיד לאחר התדריך קפצו הצוותים לכלים המדוגמים היישר למכשול הראשון.
השעון הראה 09:00 כשיואב מקטגורית האקסטרים (הצוות היחיד בקטגוריה בכירה זו) הניע את המפלצת המנומסת, הצליל שמפיק מנוע ההונדה מפתיע לרעה בניגוד למראה המפלצתי של הכלי אך מסתבר שכשאתה משקיע תכנון טוב לא צריך מנוע קיצוני כדי לקבל תוצאות מרשימות. הקלות הבלתי נסבלת בה עברו את נחל התענך, השאירה רושם מוטעה אצל הבאים בתור אך אלו התעשתו במהרה והחלו לשלוף יתדות ולפרוס כננות. עבודות הצוותים החלו כבר בשלב מוקדם זה של המירוץ. מרבית הצוותים צלחו את התעלה ללא כל בעיה למעט צוות פרו ג'יפ, שעם כל הרצון הטוב של הכננת, דבקות במטרה אינה הקו המנחה שלה וזו החליטה דווקא היום לא להגיע לעבודה. מזל שנשארו כמה נפשות טובות עם רוח ספורטיבית שעצרו לעזור במקום להתקדם.

נסיעה של 2 קילומטרים מזרחה הביאה את הצוותים למכשול הבוץ בסמוך לבית הקברות האזורי, המכשול שכולם חשבו שיהיה עוד נקודה במפה היה חייב להצדיק את הקרבה למבנה הציבורי הסמוך לו וניסה לקבור את הצוותים בבוץ הטובעני. היו שהתעקשו דקות ארוכות, היו ששלפו כננות והיו שהסתכלו מלמעלה וצלחו את הביצה ללא כל בעיה. במכשול זה ובכלל בלטה מקצוענותם של הנווטים שעל ידי שיתוף פעולה ועגינות נכונות, והביאו לחילוץ מהיר ויעיל המשפיע בסופו של יום על סדר העלייה למדרגות הפודיום.

חמישה קילומטרים של ניווט קליל לכיוון מערב הביאו אותנו למכשולים השלישי והרביעי, מדרון בליבו של יער מגידו ולאחריו טיפוס עליית יער בקו המקביל. הודות להולמס-פלייס ולאימונים, שלא ניתן לפרטם בדפים אלו, הצלחנו לטפס את המכשול רגלית עד לנקודת הפיצול שבה משתפי קטגוריית הסטנדרט לקחו ימינה לשביל אש ומשתתפי קטגוריות האקסטרים/אדוונצ'ר המשיכו בטיפוס לפסגת ההר. המעלה האימתני כלל סלעים, אדמה שלא שיתפה פעולה ועצים שדרשו יכולת תמרון גמישה, על אף המכשולים, הצוותים לא התרגשו במיוחד והפגינו יכולות נהיגה מרשימות.

הכניסה הציורית למכשולי הערוץ הסלעי לא בישרה את שממתין לצוותים בהמשך, בולדר בגובה מטר וחצי בזווית גישה של 90 מעלות עם שיפוע צד לימין שדרש מהנהגים לגייס כל כלי עזר הנתון ברשותם, לאחריו נקיק צר עם מכשול סלעי משמאל ויציאה למדרגה המתנשאת לגובה מטר, לכל זה נוסיף קמצוץ מי נחלים טריים והרי לנו מתכון משובח לרצף מעברים אתגרי במיוחד. בהעדר שיתוף פעולה בין הצוותים גבה מכשול זה קורבנות רבים, שמשות, מראות צד, צמיגים, נזקי פח ואף הגדיל לעשות שהביא לפרישתם של צוות מוסך גבע שפרסו כננת ונפרדו לשלום. לאלו ששרדו את המעברים הסלעיים המתינה חליצה לימין שדרשה כמעט מכולם שימוש בכננות והעצים במקום שנשתלו במקור בכדי ליבש ביצות, מצאו עצמם חלק בלתי נפרד מהקרנבל המוטורי שפקד את אזורם.

משם עלו הכלים לדרך אש שהובילה את האדוונצ'ר והאקסטרים לטיפוס מעלה של 30 מטר המשלב אבני דרדרת, סלעים ומדרגה בסופו. מעלה זה רשם לזכותו מוט הגה, ציריה וכבל כננת של צוות 15, שלמרות הכל ובלי ציריה סיימו את המירוץ.

תם ונשלם זמן הגג לסיום המירוץ, הגיע העת להגיע אל נקודת הכינוס לטקס חלוקת הגביעים למנצחים, אחרי מסע חיפושים הכולל גם מספר צוותי משתתפים, הצלחנו לאתר את הנקודה המיוחלת. לפי רשימת התוצאות הסופית, תוכלו להסיק שהפער בין משתתפי קטגוריות האקסטרים והאדוונצ'ר למשתתפי קטגוריית הסטנדרד נאמד בשעות שלמות, המסיים האחרון הגיע כחמש שעות אחרי שי משה וחזי בצלאל מצוות יוסי במות, שעצרו את השעון בזמן המהיר מכולם, 01:58 שעות.
גביעי הג'יפים חולקו לקול מחיאות הכפיים, בתקווה שבארוע הבא נזכה לראות קצת יותר משתתפים וייתכן כי תפתח קטגוריית טרקטורונים בעלי הנעה כפולה.