כשקבעו לנו את התאריך למבחן, לא ממש ידענו למה לצפות. לאילו יכולות, מהו ייעודו, מדוע can-am לא הולכים עם הדגמים החדשים ופונים ל"מיין סטרים", למה מחירו מרקיע שחקים והיו לנו עוד המון שאלות ותהיות.

ארמונד בן-שמעון מנהל המכירות מטעם היבואן, הסביר והדריך על המערכות המופלאות שקיימות בכלי הזה וכיצד הן באות לידי ביטוי. אך כמו כל חולי נזימה, לא ממש הקשבנו...רצינו את הכלי וזהו...השאר, נדע כיצד להתמודד איתו. קבענו שכל אחד שמבצע את חצי השעה שלו, כותב על דף פוליו את רשמיו ולא מסגיר אותם עד שאנו יושבים יחד.
מה עלה מהרשמים?
תחילה, שאלנו מה רמת הציפיות של כל אחד מאיתנו? וכולם ללא יוצא מן הכלל, חשבו כי מדובר בכלי ספרטני, כזה מיש-מש, פרווה, לחלוטין לא ספורטיבי ובלי פוטנציאל הנאה...

התוצאה הייתה:הפתעה גמורה!

נתוניו היבשים של הרנגייד, -270 ק"ג, 62 כ"ס, מנוע הזרקה בעל 2 צילינדרים, תיבה אוטומטית CVT, לא יכולים להציב אותו בשום קטגוריה...לפחות על הנייר.. אולם, יחס הספק משקל של 0.23 כ"ס לק"ג, כשלדיויאיקס, 0.24 כ"ס לק"ג ולפרדטור,0.26 כ"ס לק"ג(יש שירימו גבה לנוכח השוואתו לכלים הללו, אולם נציגי היבואן התעקשו כי מדובר בכלי ספורטיבי שאינו נופל מההיצע הקיים במירב האספקטים), הדברים מתחילים להישמע יותר ויותר מעניינים.

התנענו...

כשלומדים את תזמון הטיית הגוף, כל המסה הזו מתנהגת כמו דולפין במים

אני רכבתי עליו השלישי בתור, מתוך ארבעה בוחנים...משקל גופי הגבוה יחסית מחבריי, היה הגורם היחיד שעוד איכשהו השאיר אותי עליו (אם כי עדיין התנתקו הקדמיים מהכורכר)...מכת-גז אחת והרנגייד עולה לווילי. הוא לא מתריע/לא מכין אותך/לא מהבהב/לא מאותת, הוא פשוט מזנק לאחור...כח, הבנו שיש לו..

לרנגייד שלל צעצועים (מחשב דרך אשר מציין כמות דלק וכמה נשאר לך דלק במיכל ומהירות וכו'...) לוח המחוונים הדיגיטלי, אינו מובן כהלכה... נדרש עלעול בדפי ההדרכה בכדי ללמוד על כל המידע שניתן להפיק ממנו. אף אחד מאיתנו לא הציץ לעברו במהלך הרכיבה, אפילו פעם אחת. לא האמנתי שכשאעביר את המפתח לאופיר (הרביעי בבוחנים), ארגיש כמו ילד שצריך לחלוק צעצוע שהוא מאוד אוהב, עם חברו.

האמת, שאני מאוד מאוד מאוד התרשמתי מהרנגייד לטובה...לא גיליתי בו חסרונות שאינם נסבלים מבחינתי(חוץ ממחירו) והוא פשוט ניתץ לרסיסים את כל הספקולציות שהיו לי ולחבריי בטרם היציאה למבחן.

מנוע הרוטקס העצמתי, אינו דורש מאמץ כלל בכדי להביא את הרנגייד ורוכבו, לגמר של "רוקדים עם כוכבים"

מבחינת חיבור הרוכב לתנוחת נהיגה ספורטיבית, היה קשה למצוא תנוחה שכזו מפאת גודל המושב הנגזר מרוחבו של הרנגייד. עבורי (מטר ותשעים גובה ומוטת רגליים ארוכה זה אידיאלי) המושב היה יותר נוח מאשר לאחרים. שוב, במקרה של שינוי כיוון והחלקות זנב. טוב, אני מת כבר להגיע לחלק המדהים...אז תסלחו לי שאני מדלג על עוד כמה פרטים.. הרנגייד יודע להאיץ כמו שאף טרקטורון לא מאיץ...מדהים! תוך שניות ספורות ואנו מגיעים בקלות מקוממת, למהירות תלת ספרתית.

המושב רחב מדי גם באזור הירכיים ויוצר (ליתר הבוחנים) תחושת חוסר ביטחון קלה, אם כי נסבלת וכזו שאינה מעיקה. עם הזמן, התרגלו החבר'ה והבינו כיצד ומאיזה מיקום על המושב ניתן להשפיע על זווית ההיגוי וכיצד להשפיע על מידת החדות של תת ההיגוי.

הבלימה ברנגייד, זו בלימה שלא מכירים. נקודה! הבלמים החלטיים ונושכים מייד ולא קיימת אותה תחושה שישנה בגרסאות המוטוקרוס - שינוי וקריסת כיוון של המשולשים הקדמיים. ניתן לבלום חזק מאוד ואף במהירות גבוהה ובתוך מהמורות, וסחיטה של ידית הבלם מבצעת עבודה מדהימה! לעומת זאת, בלם הרגל הפגין חולשת מה...שחיקה יתרה של הדיסקיות או כיוון הרגישות . גולת הכותרת... מערכת המתלים בשילוב בולמי הגז (דחיסה גבוהה מאוד), עושים עבודה שלא תיאמן...הרנגייד דורס בברוטאליות נערצת חריצים בני חצי מטר, במהירות תלת ספרתית כאילו הם לא שם.

בעת הנסיעה, הופתעתי לגלות חריץ פתוח באמצע הציר וכשגופי, מוחי וליבי נכנסו לכוננות ספיגה, הרנגייד טייל מעליו כאילו עבר על ערימת חציר יבשה...נדהמתי! כשעצרתי להירגע, הסתובבתי וניגשתי לחריץ...נסעתי לעברו וכמו בוחן ולא מאמין...איך זה יכול להיות...ניגשתי ועברתי מעליו שוב ושוב ושוב ושוב...מדהים ולא נתפס!

רמת השיכוך והאופן שבו מתמודדים המתלים והבולמים עם תוואי שטח בעייתי במיוחד, מעוררים השתאות .

בולמי הגז האיכותיים, מאפשרים נחיתה רכה ובטוחה, גם מגובה שמהנדסי CAN-AM יעצמו עיניים

עבירות:

כעת, לאחר נסיעה קצרה, ניתן לומר בצורה חד-משמעית: הרנגייד הינו מוצר פרימיום. וככזה, גם בתחום ההנעה הכפולה ומערכת ה"ויסקולוק" הייחודית לו, ישנם יתרונות מעשיים. שינוי בחירה בין הנעה אחורית לכפולה, נעשה באופן פשוט ומכפתור המצוי על ידית הכידון. מערכת ה"ויסקולוק", יודעת מי מהגלגלים נמצא באויר, או איבד אחיזה, ומורה למחשב שלא להזרים אליו כח יותר והמחשב מעביר פקודה להעביר כח, אל אחיו של הגלגל שאינו מסתובב. רמת העבירות שמציג הרנגייד, כנראה הטובה שכסף יכול לרכוש..הרעיון לכשעצמו קיים במכוניות מזה זמן, מערכת בקרת היציבות(ESP), הינה מערכת שעושה בדיוק את אותה העבודה! בלימת המנוע מצוינת בירידות בעלי שיפוע חד. לא מצאנו צורך בשימוש בהילוך-כח. כח, תמיד נמצא שם. גם מירוץ דראג קצר שערכנו לו מול אחיו הספורטיבי(DSX), אכן גילה מכונה נמרצת וחזקה וכזו שתסחט ממך חיוך רחב בכל פעם שתתריס בחברים והם ייענו להתרסה.

לסיכום:

אין כל ספק שהרנגייד העמיד רף גבוה מאוד ליצרני הטרקטורונים בעולם, הוא ללא ספק שונה ומיוחד מאוד.

בזכות יכולותיו הטכנולוגיות, לבטח נראה אותו טס בגובה נמוך, במסגרת מירוצי באחה, אינדורו וראלי, אם כי לא הייתי שולל את האפשרות, כי יהפוך להיות נערץ בקרב יאפים וסתם בעלי יכולת.יש לו את כל התחמושת הנחוצה לכך. תחשבו רק, איזה יתרון עצום יש לכלי הזה במירוצי ליגת החורף..הנעה כפולה, כח זמין, תיבה אוטומטית יעילה, משקל שפוי(יחסית), מתלים נפרדים ובולמי גז מהמשובחים שיש. הרנגייד אינו יכול להתחרות בחבורת הטרקטורונים צרי הצוואר והחמוקיים ואינו מיועד למסלולי מוטוקרוס, אם כי הוא הפגין יכולת טובה ומפתיעה גם על המסלול. הרנגייד מצטרף כטרקטורון השני לאחיו הצעיר, הds-250 בעידן של CAN-AM המתחדשת, ומציג באופן הברור ביותר לאן מועדות פני המותג.

לאחר הודעת ייצור ה"ספיידר", גרסת ה450 ספורט קיצוני שתוצג בקרוב (יש הרומזים כי תהיה בעלת 2-צילנדרים ומנוע שאינו תוצרת "רוטקס"), יש להניח כי CAN-AM תזנח את סגנון העיצוב האפרורי והשבלוני שדי משותף למרבית יצרניות הטרקטורונים ובהמשך נראה דגמים בעלי עיצוב דינמי, ספורטיבי, צעיר ומושך.

מה שבטוח הוא, כי הסנונית הראשונה בעידן CAN-AM, הלא הוא הרנגייד, בהחלט טרקטורון מהטובים והאיכותיים שבנמצא אם לא הטוב שבהם.

צפו בסרטון:

   תגובות...

מפרט טכני