טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
חנדל'ה התבלבלה


   15-11-2007, ערן שלמה   
  שלח כתבה זו בדוא"ל


הם בני 27 , כמוני וכמוך בחורים רגילים לכל דבר, ובכל זאת שילוב מוצלח של כשרון, הרבה יוזמה ומעט מזל הביא אותם להגשים חלום. מנערים שובבים ששיחקו עם טרקטורונים בחולות עם כפכפים ומשקפי שמש לדמויות ספורטאיות עם תוכנית אימונים ושאיפות ספורטיביות.

הם למדו באותו בית ספר, שחלפו איש על פני רעהו, המפגשים היו מסתכמים ב "שלום - שלום" נימוסי, החברות האמיתית נרקמה למעשה בשטח, כששניהם טעו בדרך ודרכם הצטלבו, האחד בדרך לחברה והשני בדרך לחבר'ה.
אופיר שריד על גבי הונדה 300EX, ויוני אדמוני על ימאהה ווריאר 350.

חבר משותף של השניים, סיפר להם שהוא הולך להתחרות במרוץ טרקטורונים בנחשונים, השניים שבאו לראות על מה מדובר, נדלקו על הרעיון.
"במבט מבחוץ השד לא נראה כזה נורא, עמדנו ליד הסלאלומים והמהירות נראית איטית מאוד. הרגשנו שאנחנו יכולים לעמוד בנסיעה שכזו." אמרו השניים. אגב החבר המשותף הוא גל בן עמי.

לא עבר חודש ימים מאותה תחרות בה צפו אופיר ויוני ופתאום הם מצאו עצמם עומדים על קו ההזנקה, לראשונה בחייהם במסגרת רצינית, בקטגוריה החצי מקצועית.
"הפתיחה הייתה מעולה, אני הובלתי ואופיר היה במקום השני, המשכנו כך במשך שעה, ההרגשה הייתה מעולה, עד שאיבדתי שליטה והתהפכתי, הג'אנט שלי התעקם ונאלצתי לפרוש, אופיר סיים במקום השני." מספר אדמוני.
"בתחרות הראשונה הגענו עם צידנית מלאה בירות, אוחנה צחק עלי ולא הבין מה אני עושה שם, אחרי שעה של הקפות התחלתי לאבד כיוון, אבא של יוני ירד עלי ואמר שאם כבר עושים משהו, אז צריך לקחת את זה ברצינות." נזכר שריד בחוויות מהמרוץ הראשון.

אחרי טבילת האש הראשונה בעולם התחרותיות, היו אלו החברים מהמושב שדחפו אותם להמשיך ולהיכנס לעניין ברצינות. השניים נפרדו מהכלים הישנים והתחדשו בשני DVX-ים חדשים. מכאן ואילך השניים עם הרבה מאוד יוזמה, מקוריות וגם טיפה של מזל הצליחו לעמוד בדרישות הטובעניות של המארגנים בצורה מכובדת.

החוק בליגת הטרקטורונים מחייב שאנשי הסיוע ב 'פיץ' ילבשו חולצות תואמות.
תקציב עודף אף פעם לא היה לשניים ומכאן החל הרומן עם מסעדת 'חנד'לה '.
השנים פנו לניר מלכוב, הבעלים של המסעדה, בכדי שיעזור להם עם עניין החולצות. מלכוב לא היסס לרגע שלף מהמחסן ארבע חולצות ששכבו בהמתנה למלצרים וגם נתן לשני הרוכבים הצעירים 400 ₪ כדמי הרשמה ואת ברכתו.

חודש לאחר מכן, יוני 2006, הגיע לידיים של אדמוני, סרטון של ראלי חוצה ישראל מהשנה הקודמת. השניים נדלקו והלכו לעשות שיעורי בית. במהלך שיעורי הבית, נאלצו המושבניקים להכיר מכשירים שטרם ראו בחייהם, נפלאות הGPS, ניווט, עבודה מול מפות. כל זה היה זר להם לחלוטין. לא עוד "לתת בגז", אלא ממש להפעיל מחשבה ואסטרטגיה. אחרי מספר ימים כבר הצליחו לגייס מחברים את ציוד הניווט והחלו ללמוד את תורת ההפעלה, זיווד ציוד כמו ג'נטים, גלגלש"ים, וציוד נוסף. לימוד הניווט בGPS לא היה פשוט, חוסר ההיכרות עם המכשיר גרם להם לפנות לרז הימן שישב וזה הסביר להם לעומק את תורת ההפעלה של הטכנולוגיה המתקדמת .

סכומי הכסף החלו לעבור את הרף שיכלו לעמוד בו. שוב פנו הצעירים למלכוב מ ' חנדל'ה '. האחרון הציע חוזה פרסום ומאז ועד היום השניים מקבלים תמיכה מלאה. אגב, לניר אין כל קשר לשטח, פשוט רצון טוב לעזור לשני ה"החבר'ה" מהמושב. תוך כדי ההכנות של הרוכבים הצעירים, ניר וחברי המושב מצאו את עצמם נרשמים גם הם למרוץ המדובר (טנדר ארבע על ארבע עם שקי חול מאחור).

לאט לאט עם ההתקדמות בעולם המוטורי שנפרש לפניהם, כשהם משתתפים במקביל הן במרוצי הראלי והן במרוצי האנדורו. החלו השניים לשים דגש על הרכיבה הנכונה. מהר מאוד הפסיקו עם המשחקים והחלו מתייחסים לענף בגישה אחרת, בוגרת יותר ומקצועית יותר. לא עוד "נסיעות לים עם כפכפים ומשקפי שמש" אלא ציוד מגן מלא בכל רכיבה, או לפחות קסדה בנסיעות מנהלתיות בתוך המושב. הרצינות השפיעה גם על החברים וגם על הדור הצעיר יותר במושב. בטיחות לפני הכול!

ראלי 'בוץ' , וראלי 'פאדיחה' הם רק חלק קטן מהשמות של הראלים אליהם יצאו אנשי חנד'לה. גם עם תחפרו לעומק בגוגל, לא תצליחו למצוא את התחרויות האלו. האווירה הביתית בצוות הסיוע הנפיקה לכל מרוץ ומרוץ את השם המיודע לו על סמך החוויות שעברו באותו מרוץ. למה פאדיחה אתם שואלים? הפעם הראשונה בתולדות הספורט המוטורי שצוות הסיוע לא הגיע לנקודת המפגש. לא רק שלא הגיעו, בזמן שאופיר ויוני חיכו להם אי שם בפארק גולדה. צוות הסיוע התברבר בעיר העתיקה ולא הצליח למצוא את הכניסה לקניון באר שבע...
אופיר ויוני - האריכו את הדרך ב-3 ק"מ בכדי להגיע לתחנת הדלק וחזרו. בסיום הם עמודו במקום הרביעי.

במהלך התקופה הצליחו להשיג ספונסר נוסף - 'הנביט פיתוח בע"מ', חברה לפיתוח קוד פתוח ולינקוס, הקשר בין הינביט לשטח מסתכם בעצם העובדה שמשרדי החברה הוקמו בליבו של מגדל מים, השידוך נעשה על ידי שי שריד, בן דוד של אופיר.
השניים המשיכו להתחרות והחלו למלא את מדף הגביעים מרוץ אחר מרוץ. כשהם יושבים ולומדים כל פעם מחדש איפה הם טעו והיכן הם יכולים להשתפר, בנו תוכנית אימונים בסיסית בכדי שיוכלו להגיע מוכנים יותר ובכושר גבוהה יותר למרוץ הבא. מסתכלים על תמונות וסרטונים של רוכבים מהארץ ומחו"ל ומשננים את תנוחות הגוף וצורת הרכיבה.


אדמוני עבר תאונת דרכים שהוציאה אותו מהמשחק למשך מספר חודשים אחרי ששבר את ידו וספג פגיעות בכל חלקי גופו. מאז הוא כבר חזר לכושר וזכינו לראותו על הפודיום במרוץ נחשונים (סבב 2) .
כשאדמוני נשאר פצוע, שריד המשיך להתחרות וקצר לא מעט גביעים בשנה האחרונה.

תוכניות להמשך :
אדמוני מחכה כבר למרוצים הבאים וקצת מהסס לדבר בקול רם על חלומות כמו ראלי הפרעונים או אירועים בחו"ל. אם כי ברגע שנשאל ניצוץ של ברק האיר את פניו...
שריד , צפוי לקחת 'פסק זמן' מהליגה בעקבות נסיעה לאוסטרליה, מקווים שיחזור אלינו במהרה .

ולסיכום :
אופיר שריד ויוני אדמוני הראו לכולנו שאפשר לצמוח מ 'נערי השכונות' לקוצרי
פודיומים בסטייל . שינוי פזה בצורת החשיבה תביא גם אתכם למעמד ולאורח חיים של ספורטאי .הספונסרים יגיעו בעזרת יוזמה שלכם , אחרי שתפגינו את הרצינות הנכונה
כל מה שצריך הוא רצינות ,כמה חברים טובים ותומכים (שמחפשים את הקניון בזמן שאתם בלי דלק באמצע המרוץ) , יוזמה , כישרון ומעט מזל ...

השניים מבקשים להודות לחברים שהם חלק בלתי נפרד מהצוות :
עודד שור - המנטור הרוחני
אלי אלקובי - הנהג וראש המחלקה הטכנית
אייל אסולין - הצלם
ברק ששון - מגיש המים הקרים
רועי שופט - דוגמן הבית

וכמובן למשפחות ובעיקר לאמהות שהרשו להם לברוח מהאירועים המשפחתיים בימי שבת.

חנד'לה - http://www.hendale-rest.com/

הינביט- http://www.hinbit.com/




תמונות מהגלריה






כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 14:02-24.