טכני למען הקהילה מוטוקרוס אופנועים אנדורו אופנועים אנדורו טרקטורונים באחה ישראל
אליפות ישראל לאדוונצ'ר - סבב 1 - הכבדים על המסלול


   06-06-21, ערן שלמה, גלעד קוריאט   
  שלח כתבה זו בדוא"ל

צילום: טים נודלמן

ליגת האדוונצ'ר לאופנועי שטח עתירי נפח, קיימה את מרוץ הפתיחה של הליגה הטרייה ביותר בענף. לראשונה בישראל (ויש האומרים בעולם), הקרנפים מקפצים על גבעות הנגב כחרגולים חטובים, ארגון מופתי וחוויה יוצאת דופן.

ליגת האדוונצ'ר יצאה לדרך ביום שישי, 04/06/2021. מירוץ ראשון בסגנון ספיישל טסט, בתוואי גבעות הכורכר של שדה תימן. כ-30 משתתפים הגיעו למאורע ההיסטורי ובאו לטעום מהליגה החדשה. רובם חובבים אך בין השורות זיהנו לא מעט מהחברים המוכרים בענף וכמובן רוכבי חוליית החוד של הליגה – הקטגוריה המקצועית. על תהליך הלידה מרעיון למציאות תוכלו בהמשך, נגיע קלות במרוץ עצמו. למעט נפחי המנוע המנופחים של אופנועים השרירים הגדולים, קוראינו כבר מכירים את האופן שבו מתנהל מירוץ ספיישל טסט, זהה לחלוטין לליגת האנדורו על כל המשתמע מכך, משלב הרישום ועד לחציית קו הסיום והנפת הגביע בטקס הפודיום. מה שאומר שגם המסלול או בעיקר המסלול, מהווה אתגר רציני לרוכבים שכן האופנועים הללו בעלי משקל של יותר משלוש ספרות ולא בדיוק בנויים להיות חגבים מעופפים. למי שלא מכיר נציין כי במירוץ ספיישל טסט, כל רוכב מתחרה למעשה כנגד השעון, הוא יוצא להקפה מדודה בזמנים והרוכב שמשיג את הזמן המצטבר הקצר ביותר, מנצח.

מתן ניר מוכיח שזה לא הגיל וממרומי פסגת הסניורים בליגות השונות, עמד איתן מול הצעירים ממנו ובעיקר על המדרגה הכי גבוהה בפודיום, הימאהה טנרה הצליח לעמוד בגבורה במשימה.

מקצועית:
כשהגלים מתחזקים החזקים מתגלים, אימרה ידועה בחיל הים, אך מסתבר שגם בנישת המרוצים הדו גלגלית בשטח, יש מי שקפץ על המציאה, פנה לספונסר ודאג להעמיד כלי למהדרין למען ייצוג רשמי.
מתן ניר, זיו כרמי, דן מיה, תומר שמש, בר נוב כל השמות המובילים הן מליגת המוטוקרוס והן מליגת האנדורו, לא היססו והגיעו לקחת בפיסת ההיסטוריה הקטנה. מתן ניר מוכיח שזה לא הגיל וממרומי פסגת הסניורים בליגות השונות, עמד איתן מול הצעירים ממנו ובעיקר על המדרגה הכי גבוהה בפודיום, הימאהה טנרה הצליח לעמוד בגבורה במשימה. במקום השני זיו כרמי, שלישי דן מיה, שניהם רוכבים על KTM 890, תומר שמש רביעי גם הוא עם ימאהה טנרה ובר נוב חמישי על הונדה אפריקה טווין. שחקן נוסף בקטגוריה המקצועית עונה לשם אלכסנדר וטנין והוא מצוייד בKTM790 ונועל את הרשימה.

טווין מעל 1000CC
תתרגלו לשמות חדשים בקטגוריות, כן אכן מדובר על אופנועי שטח עם מעל ל-1000 סמ"ק
מפלצות גדולות, קרנפים או ממוטות, איך שלא תקראו לזה, זה גדול, כבד, עם שתי גלגלים ונוסע בשטח.
שישה רוכבים בקטגוריה, כותבים היסטוריה דרך הגלגלים. סתיו מזור קובע את הזמן ההקפה הקצר ביותר במסלול וזוכה במקום הראשון, תום קול במקום השני ורון עזריאלי שלישי, שלושתם רכובים על KTM 990. מארק קופילביץ מסיים רק שתי הקפות והוא רכוב על סופר אדוונצ'ר KTM 1290, ניר שילר על אפריקה טווין מסיים הקפה אחת ודב גזית גם הוא על אפירקה טווין רשום כ-DNS (לא סיים).

כבר בקרתם בפייסבוק ובאינסטגרם שלנו ?




שישה רוכבים בקטגוריה, כותבים היסטוריה דרך הגלגלים. סתיו מזור קובע את הזמן ההקפה הקצר ביותר במסלול וזוכה במקום הראשון,

טווין עד 999 סמ"ק
הקטגוריה הגדולה והעמוסה של היום הזה, תריסר רוכבים רשומים. ניר בקאי שומר על קצב אחיד בין ההקפה ומשיג את הזמנים הטובים ביותר, חמוש בKTM 790 והוא הזוכה במקום הראשון. גיא רדר שני על KTM890 ואביתר כהן במקום השלישי על ימאהה טנרה. הבאים בתור בזה אחר זה: צביקה כהן על KTM790, גלעד קוריאט על BMW800, אריאל צנטנר על KTM 790, משה דקל BMW800, עידו פארי על הונדה טראנסלפ 650, סרגיי מנדריקה על טנרה 700, עדן רותם טנרה 700, גלעד אבנרי KTM790 וסוגר את הרשימה אשר עוז BMW800 בסטטוס DNS.



ניר בקאי שומר על קצב אחיד בין ההקפה ומשיג את הזמנים הטובים ביותר, חמוש בKTM 790 והוא הזוכה במקום הראשון.

סינגל מעל 401 סמ"ק
חמישה רוכבים, טל אשכנזי על KTM אנדורו 690, נראה מעולה על המסלול ומנצח את הקטגורייה. פטריק יוזלרי שני על סוזוקי DR650, עירד שמשי שלישי רוכב על SWM500, מיכאל ברבש וגולן חדד שניהם על על סוזוקי DR650.

סינגל עד 400 סמ"ק
דן רובין נמצא בחברה טובה מאחר והוא היחיד עם אופנוע קטן נפח בין חבורת שרירנים גדולה, זה לא מפריע לו להיות קצת חריג בנוף, העיקר שיש גביע מנצח, חדש ונוצץ על המדף.

לרשימת התוצאות המלאה

טל אשכנזי על KTM אנדורו 690 נראה מעולה על המסלול ומנצח את הקטגורייה.

לעיתים נדירות אנחנו זוכים לראות תהליך רוקם עור וגידים לנגד עינניו
ביקשנו מגלעד קוריאט, אחד מהיזמים של האירוע, שחלם, דמיין, חקר, למד, הזיז, הניע ובעיקר מצא את השותפים הנכונים בכדי להוריד לקרקע רעיון גרנדיוזי למציאות בשטח, לספר לנו על התהליך ואלו רשמיו:


איך התחילה ליגת האדוונצ'ר?
וואוו, אפשר לכתוב אנציקלופדיות על כל התהליך הזה, מסע סיזיפי עמוס בירוקרטיה עם אינספור שעות שהושקעו והמון ריצות ותזוזים, אבל בסופו של דבר הכל התנקז לרגע אחד של אושר טהור ומזוקק וזה היה שווה הכל!
מה היה הקטליזטור? מה הרגע שהצית את הרעיון?
לפני כמה שנים, באחד מאירועי השטח של מועדון BMWGSIL , הייתה תחרות דמה עבור רוכבי במוו. הגיעו לאירוע רוכבי המותג וגם אני ביניהם ונכחו עוד מספר רוכבי אדוונצ'ר.
במהלך הארוע פנו אלי מספר רוכבים ושאלו למה בעצם אין תחרות רשמית לכל המותגים? למה אני לא מארגן משהו כזה?
בהערת ביניים צריך לציין שבעוונותיי, הקמתי קבוצת פייסבוק שנקראית Adventure Motorcycles Israel אשר חברים בה אלפי רוכבי אודונצ'ר והיא כיום הקבוצה הגדולה והפעילה ביותר בתחום.
השאלה הזאת הדהדה לי במח תקופה, בקבוצה אנחנו מארגנים אינספור פעילויות, כולן בהתנדבות של חברי הקבוצה למען הקבוצה. אבל ארגון של תחרות זאת בעיה – יש פה בארץ חוק מוטורי ולכן צריך לחשוב מחוץ לקופסא.

דן רובין נמצא בחברה טובה מאחר והוא נמצא עם אופנוע קטן נפח בין חבורת שרירנים גדולה, זה לא מפריע לו להיות קצת חריג בנוף, העיקר שיש גביע מנצח, חדש ונוצץ על המדף.

ידעתי שיש ליגת סופרמוטו, ליגת אנדורו, ליגת מוטוקרוס ועוד אבל באמת שאין ליגת אדוונצ'ר – ליגה שתתן מענה לחבר'ה שלנו. ליגה שלא יהיו בה אופנועים מקצועיים אלא אופנועי אדוונצ'ר, כאלו שנוסעים גם בכביש וגם בשטח, שאפשר לצאת איתם למסעות עם ארגזים או לטיול במדבר עם פק"ל קפה.
רק שדימיונות לחוד ומציאות לחוד, איך בכלל אפשר לבוא וליצור משהו כזה? איך אפשר לחלום על מימוש של זה?
אז כמו ברכיבות אדוונצ'ר שלנו כך גם בחיים, אנחנו פשוט מנסים, ואם האתגר מסובך אז ננסה עוד יותר.
פניתי לכמה חברים מתחום האנדורו ושאלתי אותם עם מי צריך לדבר? קיבלתי שני שמות – מתן ניר וניב צורי
שוחחתי קודם עם מתן, אני חושב שבהתחלה הוא חשב שאני צוחק עליו אבל זרם עם הגישה שלי, אמרתי לו שיש אלפי רוכבים בקבוצה ויש לנו עניין אמיתי בזה.

תומר שמש, מקום רביעי קטגוריה מקצועית

אז לא רק שהוא לא נפנף אותי, הוא ממש הסביר לי מה נדרש, עם דגש על רישיון ספורטיבי, ועוד יותר הגדיל לעשות ואמר "אם תסגור עם ניב וההתאחדות אני דואג לכם לרישיונות הספורטיביים"
משם המשכתי לניב, כמה שיחות והוא היה יותר נלהב ממני לקדם את זה! משם כבר קבענו להפגש ונסענו למשרדי ההתאחדות אני וטל עמיר, ששותף לניהול קבוצת האדוונצ'ר יחד איתי ומשם כבר נרקמה התשתית הראשונית לליגה.
עד פה האידיליה פורחת והכל ורוד.

רק שעכשיו מתחילה המשימה האמיתית – הכנת הרוכבים להשתתפות בליגה!
לצורך זה צריך להעביר את כולם רישיון ספורטיבי.
חזרתי שוב למתן ואמרתי לו "זוכר שהבטחת? אז קדימה! החבר'ה באים" ומתן עמד בהבטחה רק ביקש, קח את כל הבירוקרטיה עליך. לא ממש היה לי מושג מה זה אומר אבל כמובן שאמרתי שאין שום בעיה.
ואוי הבירוקרטיה!!! כשניב הסביר לי מה נדרש חשבתי שפה מסתיים החלום – איסוף פרטים מדוקדקים מכל מתחרה, ריכוז כל התעודות והרישיונות שלהם, צילומים, מיילים טלפונים ועוד אינספור פרטים שאם מחמיצים פירור מהם הכל קורס.
ביקשתי בקבוצה עזרה, מיד קפץ כהרגלו לסייע דני ויינר, מעכשיו לעכשיו הקים מערך טכנולוגי מטורף שפשוט לעס את כל הבירוקרטיה בבת אחת.
אז זהו? הכל קלי קלות?

דן מיה, מקום שלישי קטגוריה מקצועית

ממש לא, להפך!
עכשיו צריך להסביר לכולם שיש לנו פה תנאי להשתתפות בליגה, שהתנאי הזה הוא הרישיון הספורטיבי! שיותר מזה, קיבלנו אותו בחינם עבור כל מי שישתתף בליגה.
כביכול נראה שיתנפלו על המציאה!
אבל בפועל זה לא ממש קרה, היה צורך ללכת ולהסביר שוב ושוב על הדרישה הזאת.
אני חושב שגם באיזשהו מקום הרוב חששו, איך בכלל ללכת להשתתף עכשיו בתחרות כשאין לנו מושג מה יהיה בכלל בתחרות?
יש סרטונים של תחרויות כאלו? יש עוד מישהו שעשה את זה? יש בעולם עוד משהו זהה?
התשובה להכל היא – לא.

אנחנו הראשונים אי פעם לעשות את זה, לא רק בארץ, בכלל.
ולמרות כל אלו באו עשרות של אמיצים והלכו על זה, נרשמו עוד ועוד עד שראינו שזה בר ביצוע.
בשלב הזה נכנסו לתמונה שני מדריכי רכיבה מקצועיים ויותר מזה אנשים נפלאים – צביקה כהן וכפיר לוין. הם ליוו כל אחד בדרכו את התהליך, מסיווג הקטגוריות, בחירת התוואי, התאמה לשטח, בחינת האזורים ואפילו תמיכה נפשית ומוראלית.
רק שעם כל הטוב הזה איך אפשר אצלנו במדינה בלי קורונה, סגרים, מבצע בעזה ועוד כל מיני גורמי שמים שרק משנים את כל התכניות שלנו?
אבל בסופו של יום נקבע המועד הסופי, ההתאחדות גייסה ספונסרים לליגה, הרוכבים הגיעו בהמוניהם וסיימנו את מירוץ האדוונצ'ר הראשון בליגה.
לראשונה בישראל ולראשונה בכלל בעולם!!!

זיו כרמי, מקום שני בקטגוריה המקצועית

עכשיו אני בטוח שאחרי שכל רוכבי האדוונצ'ר ראו ויראו את הפעילות הזאת הם ישר יצטרפו. אין מגבלות של גיל, התוואי לא מפחיד, החוויה פשוט מטריפה והאושר ענק.
כדאי לציין שאין פה יזם כלשהו שמפיק, אין רווח ואין עלויות. כל מה שנדרש להשתתפות זה הרישיון הספורטיבי והאגרות להתאחדות הקבועות בחוק.
את כל השאר אנחנו עושים ונעשה בהתנדבות, בדיוק כמו בכל הפעיליות בקבוצה שלנו.




גלעד קוריאט, אחד מהיזמים של האירוע, שחלם, דמיין, חקר, למד, הזיז, הניע ובעיקר מצא את השותפים הנכונים בכדי להוריד לקרקע רעיון גרנדיוזי למציאות בשטח




תמונות מהגלריה





תגובות לכתבה
הוסף תגובה

*שם:

אימייל:

*רשום את הספרה שלוש:

*תוכן התגובה:


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 22:32-24.