צילום:Riders For Riders

חשבתי הפעם לא לפוצץ במילים גבוהות כמו "לראשונה בעיר הקודש ירושלים" או "אירוע היסטורי בין לאומי" ועוד כהנה וכהנה כותרות.

חשבתי הפעם לא לפוצץ במילים גבוהות כמו "לראשונה בעיר הקודש ירושלים" או "אירוע היסטורי בין לאומי" ועוד כהנה וכהנה כותרות.
כי בסך הכל מה היה בארנה ? מה קרה ? בסך הכל, כמה משוגעים הלכו ובמשך שנים, נסעו, טסו,למדו, חקרו, נפגשו. דיברו, הסבירו, שכנעו. גיסו, התרימו, רתמו, דחפו, שיגעו, הטריפו... וזהו. על זה נעשה סיפור ?
כן !!! אני, שישבתי שורה ראשונה מעל מכשול מעקות הבטון וראיתי במו עיניי את הרוכבים, עוברים, נופלים, מרחפים מעל המעקות יכול להעיד בגוף ראשון שמיימי דוד המלך לפני 3,000 שנה ועד היום לא היה אירוע ספורט מוטורי ברמה כזו בירושלים.

לכל מי שחי את תחום רכיבת האנדורו, ברור שתחרות הסופראנדורו היא הקשה ביותר. למרות שמדובר בפחות מ10 דקות למקצה. מבחינת האינטנסיביות זה דומה לריצת 100 מטר ומבחינת רמת הקושי הטכני זה דומה להארדאנדורו. בעצם הכל מבוסס על יכולת טכנית וכושר גופני. אין שום קטע שאפשר לשחרר טיפה את הידיים, ואין שום קטע שאפשר פשוט לרכוב. לרוכב שלא ברמה גבוהה, אין בכלל סיכוי לעשות הקפה שלמה אחת. בוא נודה על האמת, רובינו המכריע לא מסיימים הקפה עם רגליים על הפגים. לכן לכל מי שהשתתף מגיע מדליה !!
היכל הארנה בירושלים פינה את משטח הפרקט שלו לטובת ערמות אדמה, בולי עץ, צמיגי שופל, צינורות בטון ועוד.. מסלול צפוף וטכני. המשתתפים התחלקו לשלוש קבוצות: "הובי" (ממש לא חובבים..) אקספרט (מקצוענים) ופרו (אלופי עולם) את שתי הקטגוריות הראשונות מילאו חברינו מהארץ ואת קטגורית הפרו מילאו רוכבי על מחו"ל הכוללים את השמות המובילים את ליגת ה -FIM הרשמית. בנוסף לנציג ישראלי אחד יחיד ומיוחד - סוף סלע. בעקרון, סוף לא ממש שייך לקטגורית הפרו (קצת צעיר) אבל סוף שאוהב אתגרים לא חיפש הנחות. ובלי להקדים את המאוחר.. סוף רכב ברמה שלגמרי הלמה את הרמה של רוכבי הפרו.
עוד בשעות היותר מוקדמות של היום נערכו סבבי המוקדמות, כך שהקהל הגיע התייצבו על קו הזינוק רק הרוכבים שהשיגו את הזמנים הטובים ביותר.
בתפאורה מושקעת, בשילוב רקדני מיומנה הלבושים חליפות רכיבה, עשן ולהביורים יורקי אש, בשידורי חי בספורט 5 ושידור לערוצי ספורט באירופה, דברי פתיחה וברכות מראש העיר, שירת התקווה ושער הזינוק הורד וקטגוריית ההובי זינקה קדימה. מהר מאוד המכשול הראשון התחיל לגבות קורבנות ראשונים שנעצרו והחלו להילחם בצמיגים. מי שעבר את הצמיגים הגיע בתוך רגע קצר לאימת המסלול "המטריקס" כאן מדובר בסדרה של בולי עץ לרוחב המסלול. עכשיו, לעבור בול עץ אחד כמעט כל רוכב יכול. אממה, סידרה זה כבר סרט אחר. ואם המרחק בין בולי העץ הוא כזה שעוד טרם הגלגל האחורי עובר את בול עץ מס 1 הקידמי כבר פוגש את בול עץ מספר 2... זהו, קיבלת מכשול על גבול הבלתי עביר לרוב המוחלט של רוכבי האנדורו. אז מה עושים ? כל אחד מצא את הדרך שלו. חלק לקחו סיכון של הנפת גלגל והשארתו באוויר, וחלק עברו באלכסון אחד אחד. מה שבטוח שהמטריקס גמר לכולם את הכוח. שנגמר הכוח אז גם מה שאמור ללכת קל נהיה קשה.

כבר בקרתם בפייסבוק ובאינסטגרם שלנו ?

דן מאיה שכישרון ונסיון הם הנכסים הטיבעיים שלו עשה חשבון פשוט. לאחר שדן ראה שהוא בפער לפני הבא אחריו הוא פשוט עבר לשיטת ה-"פרה פרה" כולל מבט לשעון בחישוב זמנים לביצוע מינימום הקפות עם מקסימום תוצאה. אכן הכישרון והנסיון דברו ודן מאיה ניצח את קטגוריית ההובי. אחריו רן שמאי ושלישי בן שחר.
בקטגוריית האקספרט אי אפשר היה להצביע על מוביל אחד ברור לנצחון. הקרבות כללו תהפוכות. נערכו שלושה מקצים. כל מקצה כלל איזה אירוע שטרף את הסיכויים של מי מהפייבוריטים. יפתח פרנקו ששמר על רכיבה בקלאס צבר יתרון אבל במטריקס רוכב שהלך על שיטת הסיכון נכנס בו ופשוט הוריד אותו מהמסלול. לחזור ממצב כזה זה כמעט בליתי אפשרי. בטח שיש את בועז סאסי שלא רואה בעניים ודור תורג'מן שהגיע אש.
במקצה השני מיד לאחר הזינוק ראינו את בועז על האדמה שוכב על הפנים למטה ומרביץ בעצבים לאדמה (לאחר מכין הבנו שהבחור פשוט חטף מכה בריאות ולא הצליח לנשום) לאחר רגעים של חרדה בועז מתרומם (חשבתי שיפנו אותו למיון) עולה על האופנוע (דור תורג'מן כבר סוגר הקפה) ומעיף את עצמו קדימה לתוך המסלול. בועז קורפל שואג מהתפעלות על המהפך שבועז עושה שבועז עוקף את כולם ונצמד לדור בקו הסיום. הפעם דור תורג'מן מסיים ראשון בועז שני ויפתח שלישי.
במקצה השלישי והאחרון לקטגוריית האקספרט (אין לי מושג מאיפה היה להם בכלל כוח לעלות לעוד מקצה) דור היה זה שנפל ואיבד זמן. בועז לא נתן לעצמו לאבד ריכוז ולאבד את המקום הראשון. דור סיים שלישי את המקצה ויפתח שני. הסדר על הפדיום בקטגוריית האקספרט, בועז סאסי ראשון, דור תורג'מן שני ויפתח פרנקו שליש. רוכבים נוספים רבים נתו פייט מדהים והלוואי והיה לי כוח לכתוב על כולם....
כל המילים היפות שנכתבו עד כה הן רק פתיח למה שראינו וחווינו מרובי העל וסוף סלע שרכב איתם.
בילי בולט, ג'וני וואקר, טדי בלזוזייק, קולטון האקר, דיאגו ביירה, קודי ווב מארה"ב. ועוד רוכבי על חזקים גרמו למסלול ששבר את רוכבי ישראל להראות כמו מגרש משחקים ליד הבית. את בולי העץ הם חילקו לצמדים. בול העץ הראשון שימש כמקפצה והשני לנחיתה. את מעקות הבטון הם חיברו לאחד והפקטור העקרי היה בעצם המהירות.

גם כאן נערכו שלושה מקצים כאשר סדר הרוכבים על שער הזינוק משתנה. כך זכינו לראות את בילי מזנק מהשורה השנייה ומוצא עצמו אחרון. צריך לראות בכדי להאמין מה בילי עושה לאופנוע. הבחור אילף את האופנוע ברמה כזו שכל מה שהוא מבקש ממנו לעשות האופנוע מייד מציית. תוך מספר שניות בילי עבר למקום השלישי ואז ישב כעוף דורס על הזנב של ג'וני. כמובן שג'וני לא שרד את הלחץ של בילי. בילי עבר ללחוץ את קולטון שלא חלם שבתוך המטריקס בילי יחבר שלושה בולי עץ לאחד ויעבור אותו כאילו הוא עומד.
בילי אכן היה ליגה בפני עצמו. הוא סיים שלוש פעמים במקום הראשון בפער.
מי שעוד נתן הצגה והטריף את הקהל היה סוף סלע שלנו. סוף בשונה מכולם הלך השתפר והתחזק מהקפה להקפה. כל הקהל עודד ודחף. סוף שזינק אחרון הלך והתקדם תוך שהוא מסיים את המקצים במיקום 6,7. גם בדירוג הכללי סוף מוקם במקום השישי והמכובד.

תכלס מי שאחראי לכל האירוע הקסום הזה הם מנהלי Riders For Riders בראשם איתמר ציפורי, דור שוורץ ופרדי עמר. כן, אלו הם ששנים חולמים ועושים. הם אלו שיצרו את הקשרים האישיים עם כל רוכבי העל כולל אירוח אצלם בבתים. הם אלו ששכנעו את מנהלי ליגת FIM לקיים כאן בארץ מרוץ רשמי מסבב ליגת הסופראנדורו. וכן אלו הם האנשים שמביאים לנו בחודש הבא את המרוץ הראשון בסבב ליגת ההארדאנדורו לים המלח.
אז אם הסופראנדורו היה חוויה מחשמלת יש לי כבר צמרמורת רק מהמחשבה מה הולך להיות במינוס 400 בים המלח בחודש הבא.

צילום:טים נודלמן